מאיר, רפאל (רפי)
בן רחל (רנה) ויהודה (רודולף), נולד ביום ב' בשבט תרפ"א (11.1.1921) בעיר טימישוארה, טרנסילבניה. למד בבית-ספר יסודי בטימישוארה, אחר-כך בגימנסיה עברית וחונך ברוח ציונית. משהגיע ארצה עם הוריו בשנת 1935 המשיך ללמוד בבית-ספר תיכון. הוא הצליח בלימודיו ובשל התעניינותו הכללית בכל המקצועות רכש לו ידיעות רבות. עקב הקושי לקיים את המפעל התעשייתי שאביו העביר מחוץ-לארץ נאלץ רפי לעזוב את הלימודים ולעזור למשפחה, אך הוא המשיך ללמוד בערבים. בשנת 1938 יצא להכשרה מגויסת בגבעת ברנר במסגרת תנועתו "המחנות העולים". היה מראשוני המתנדבים לפלמ"ח וסיים קורסים למ"כים, סיירים וחבלנים בבסיסים קרית ענבים, משמר העמק, כפר גלעדי, הזורע, עין חרוד ותל יוסף. כמו-כן פעל בארגון עלייה ב' מהארצות השכנות ופעם גם נתפס בגבול ונכלא בבית-הסוהר. בשנת 1939 היה בין ארבעת הראשונים שנטלו חלק במפעל המיוחד במינו בתולדות ההתיישבות בארץ, החיאת קרקע צחיחה בבית הערבה והיה חבר בית הערבה עד יומו האחרון. בשנות חבלי הסתגלותו של הקיבוץ לתנאי הסביבה לחם בחוסר האמונה של החברים ועודדם בעבודתם. רקם תוכניות לפיתוח בית הערבה ועל אף נפילתה בידי הערבים קיווה כי יקימוה מחדש. במלחמת-העצמאות שירת כקצין-סיירים וסייר את ראס-א-זואירה ואת הדרך לסדום והביא ידיעות על משטרת עין-חוסוב. כתוצאה מידיעות אלה תוכנן מבצע "לוט" (כיבוש משטרת עין חוסוב ופתיחת הדרך לסדום). ביום 26.11.1948 יצא רפי עם יחידת ג'יפים לסייר את ואדי ג'ב בדרך לסדום. ברגע שנראה לו כי אחד הג'יפים עומד לשקוע בבוץ קפץ לעזרתו, עלה על מוקש ונפצע קשה. על אף ייסוריו המשיך עוד לפקד על הסיור ואף על הגשת עזרה ראשונה לעצמו. כעבור שלושה ימים, ביום כ"ו בחשוון תש"ט (28.11.1948), מת מפצעיו בבית-החולים "דג'ני" ביפו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. חברי בית הערבה הוציאו חוברת לזכרו ולזכר חבריהם שנפלו.
