מאיר, גבריאל (“גבי”, “גברי”)

בן מיכאל וחנה. נולד ביום כ"ג באב תרפ"ו 3.8.1926)) בפרנקפורט על נהר מיין שבגרמניה. בית-הוריו היה בית ציוני ובני-המשפחה חונכו ברוח היהדות ואף בשפה העברית. עלה לארץ בשנת 1933. אחרי סיימו את לימודיו בבית-הספר התיכון "מעלה" בירושלים המשיך ללמוד בבית-הספר החקלאי בפרדס-חנה וסיים בו את לימודיו. אהבתו לטבע בכלל ולצמחי-הארץ ונופה בפרט מצאה את ביטויה בכמה הזדמנויות; אף בשעת מסעות צבאיים קשים וארוכים היה מפנה לבו להתכופף ולהתבונן בחרק או בצמח. סיים קורס מדריכי-ספורט וקיבל תעודת-הצטיינות ואף פרס בהתאגרפות, הספורט שהיה חביב עליו ביותר. כשלוש שנים נתן שירותו כנוטר במשטרת הישובים העברים. הצטרף למערכות הלוחמים במלחמת-הקוממיות בפברואר 1948 והשתתף בקרבות שונים בארץ בדרגת סמל. רעיון כיבוש האויר היה קרוב ללבו והוא נמנה עם הראשונים שבאו להצטרף לקורס-הטיס. היו כאלה שנואשו וזנחו את הטיס אך הוא התגבר ונשאר. כבכל מעשיו שאף להגיע לשלמות אף בשטח זה ומתוך עקביות ובטחון הקדיש עצמו למשימה זו. לאחר שנתיים ומחצה של מאמצים רבים זכה סוף סוף לקבל את כנפי-הטיס. כאשר סיים את הקורס הוצבה קבוצתו לטייסת קרבית וביום ח' בשבט תשי"א 15.1.1951)) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. לזכרו הוקדשו על-ידי המשפחה שני מדפים בספריה הלאומית באוניברסיטה העברית בירושלים. כן נטעה המשפחה חורשה על-שמו ביער צ'רצ'יל.