fbpx
מאיר, אהוד (“אודי”)

מאיר, אהוד (“אודי”)


בן אורי וציונה. נכדו של ד"ר יוסף מאיר, שהיה המנהל הרפואי של קופת-חולים והמנהל הכללי הראשון של משרד הבריאות. נולד ביום כ"א באדר א' תשי"א (27.2.1951) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר על-שם א"ד גורדון ובבית-הספר התיכון העירוני ה' – שניהם בתל-אביב. בילדותו התגלה אודי כילד כשרוני ורגיש, בעל אופי ואישיות חזקה ומיוחדת במינה. דרך מחשבתו הייתה מקורית ועצמאית. עוד בשנות לימודיו הראשונות התעניין בבעיות כלליות של המדינה והארץ ואהבת המולדת הייתה טבועה בו. הוא היה מקובל על חבריו בשל יושרו, ענוותנותו וכוח הרצון המופלא שלו. בכיתתו היה אודי בעל דעה עצמית משלו וידע לעמוד על דעתו. הוא היה פעיל בתנועת "הנוער העובד והלומד" ו"התנועה המאוחדת" (קו צפון תל-אביב). הוא השתתף בכל הפעולות וביחוד אהב את הטיולים ברגל ברחבי הארץ, כדי להכיר את הארץ על כל שביליה ולהנציח במצלמתו צילומי נוף מיוחדים ובלתי שיגרתיים. הוא היה ספורטאי מעולה, התאמן באתלטיקה קלה, השתתף במספר רב של תחרויות בבית-הספר התיכון וקיבל אותות הצטיינות רבים. בשעות הפנאי, התעניין במיוחד בפיסיקה ובמתמטיקה והצטיין בפתרון בעיות קשות ומסובכות של חומר מתקדם מזה הנלמד בבית-הספר התיכון. תמיד היה מוכן לעזור לחבריו התלמידים בהכנת השיעורים, בצנעה, ללא הפגנת עליונות. כאשר סיים את הכיתה השביעית בבית-הספר התיכון רצתה סבתו לממן בשבילו טיול בחוץ-לארץ, אך הוא סירב בכל תוקף. "יש בארץ הרבה מקומות יפים שאני נהנה לטייל בהם. לחוץ-לארץ אסע כאשר אסיים את שירותי הצבאי!" הוא מאןלקחת דבר מאיש, רצה להגיע ולהשיג הכל בכוחות עצמו והסתפק תמיד במה שיש לו. תכניותיו היו להמשיך בלימודיו הריאליים, אך הוא ידע כי עליו למלא את חובת השירות הצבאי והלאומי, לפני מימוש תכניותיו האישיות. כדי להכשיר עצמו לקראת השירות הצבאי, הוא החל באימונים מפרכים. למד לנהוג, שחה בים, התאמן בספורט וערך מסעות קשים וארוכים על שפת-הים – הכל כדי להיות מוכן לצבא. הוא גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1969 והצטרף לגרעין בקבוצת עמיעד במסגרת הנח"ל. את הטירונות גמר כחניך מצטיין וכתום תקופת הטירונות, בבואו הביתה לחופשה, רמז כי הוא אומר לחתום על שירות בצבא-הקבע. כאשר תמהה האם על הכרזה זו אמר, כאילו כדי להוכיח אותה: "בכלל, אמא, איה כל החינוך שקיבלתי בבית בכל השנים האלה ממך ומאבא? הרי תמיד חונכתי על התנדבות והקרבה". לאחר סיום הטירונות הוא המשיך בקורס מפקדי כיתות, אשר גם בו בחר בקשה ביותר: הוא הצמיד עצמו לכלי הכבד והקשה מקלע מ.א.ג ועבר אתו את כל האימונים. כחייל מצטיין נבחר לקחת חלק בכל פעולות הגמול של היחידה ובתקופת שירותו הקצרה הספיק להיות בתעלת סואץ וגם בפעולות גמול בשטח הלבנון. אור ליום כ"ו באב תש"ל (28.8.1970), שהה באזור הירדן עם נבחרי יחידתו כדי לפגוע במחבלים שהפגיזו לילה לילה את כפר רופין שבעמק בית-שאן. הוא נפל בהיתקלות עם חוליית מחבלים. והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. במלאת שנה לנפילתו יצא לאור, בהוצאת המשפחה, סיפור חייו בשם "אודי".

דילוג לתוכן