fbpx
מאירוביץ, יהודה

מאירוביץ, יהודה


בן שרה ואברהם, נולד ביום י"ח בניסן תרע"ה (2.5.1915) בעיר מרינפול, ליטא. בהיותו בן ארבע מתה עליו אמו ודודו שישב בברלין אימצו והוא חי ולמד שם עד שנתו ה14- ומות דודו-מאמצו. הוא נשלח לבית-יתומים ושהה בו עד גיל 17. בו בזמן רכש לעצמו את מקצוע הכימיה. משם יצא להכשרה חלוצית וכעבור שנה עלה ארצה והתקבל כחבר בקיבוץ גבעת ברנר. יהודה הסתגל במהרה לתנאי העבודה ומטעם הקיבוץ נשלח למלא תפקידים שונים ב"הגנה" ורכש לו אמון וכבוד לכושרו הארגוני ולמידת אחריותו. הוא נשא לאישה חברת קיבוץ חולתה ועבר עמה אל קיבוצה. גם בחולתה מילא תפקידים אחראיים וקשים. בשנת 1941 עזב עם משפחתו את הקיבוץ ועבר לקרית בנימין ליד חיפה. על אף מצבם החומרי הקשה התמסר מיד לפעולה בשורות ה"הגנה", סיים קורס מ"כים, אימן והדריך במקום מגוריו. תחילה עבד בנמל חיפה, אחר-כך ככימאי בבית- החרושת "נעמן" ולבסוף בבית-החרושת "צבע" בכפר אתא, בו זכה לקביעות בעבודה ועמדה אחראית והוקרה מצד הממונים עליו ומצד כל חבריו. גם חבריו ב"הגנה" התייחסו אליו בחיבה ובאמון רב. את מיטב עיתותיו הקדיש לפעולה בתחנת-הנוטרים המקומית, דאג לסידורי הביצורים והשמירה, להשלמת הנשק והטיפול בו ולא ידע עייפות במסירותו. עם החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947, על חלוקת הארץ לשתי מדינות, ופרוץ מלחמת- העצמאות התייצב מיד לשירות בחטיבת "כרמלי", על אף היותו אב לשתי בנות, ונשלח כסגן מפקד-מחלקה למשלט ליד הכפר הערבי דמון. שם גילה דאגה אבהית לפקודיו וכשרון ארגון מצוין, אשר התבטא בכל פרטי הסידורים שבמשלט, שהתקין בו קשר אלחוט, טלפון ותחנות איתות. הוא השתתף בפעולות קרביות שונות וביום י"ג בתמוז תש"ח (20.7.1948) נקרא להוביל את מחלקתו לכיבוש הכפר דמון. בנוסעו בדרך-עפר במכונית ו12- רימוני-יד על ברכיו, עלתה מכוניתו על מוקש והמטען שלו התפוצץ בחיקו. הוא הובל פצוע לקיבוץ משמר הים הסמוך, ושם הוציא את נשמתו כעבור שעות מעטות. יהודה נקבר בכפר אתא. ביום ז' בכסלו תשי"א (16.11.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.

דילוג לתוכן