מאינטאו, זאב (ולטר)

בנם-יחידם של אלזה וצבי, נולד ביום י"ד בחשוון תרפ"ט (28.10.1928) בעיר נירנברג, גרמניה. בשנת 1933 עלה עם הוריו ארצה והוא בן 11. זאב היכה שורשים עמוקים בחיי-הארץ, למד בבית-הספר התיכון "חוגים" בחיפה, ואת מקצועו – מסגרות – רכש לו בבית-הספר על שם טיץ. בשנת 1944 הצטרף ל"הגנה", ובשנים 1946-1947 שירת בנוטרות. בפרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לצבא ושירת בחטיבת "כרמלי" בחיפה, בכפר החורש, בחניתה ושוב בחיפה. היה ישר-דרך ונעים- הליכות. בחביבותו ובנכונותו לעזרה התבלט בין כל אנשי המחלקה. הוא התנדב לכל משימה מסוכנת ותפקידו – אלונקאי – היה לפי רוחו. היה "בן-הזקונים של המחלקה". טל-הילדות שנשתמר בו הרעיף רעננות על כל חבריו בכל שעה קשה. בנסותו להציל חברים-לקרב בעמדה קדמית ליד רמת יוחנן, בכיבוש כפר אושה, נפגע ונפל ביום ז' בניסן תש"ח (16.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.