מאיו, אברהם

אברהם, בן פורטונה ודוד, נולד ביום י' באדר תש"י (27.2.1950) ביפו. ילדותו עברה עליו בברזיל והוא למד שם בבית-ספר יסודי, ואחרי-כן למד שנה אחת בבית-ספר מקצועי לפקידות. אחרי שסיים את לימודיו, עבד שנתיים וחצי כפקיד בסאן-פאולו. בשנת 1969 חזרה משפחתו ארצה והשתקעה בנצרת עילית. עד שגויס לצבא, עבד אברהם בבית-החרושת לטקסטיל "בית-שאן" בנצרת עילית. כעבור זמן עברה המשפחה לנתניה. אברהם גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1970 והוצב לחיל הרגלים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס נהיגה, נקבע מקצועו כנהג משאית כבדה והוא הועבר לחיל ההספקה והוצב בבסיס הובלה. ברבות הימים השתלם בקורס לעברית ובקורס לנהיגת גוררים ואחרי-כן הועבר לבסיס הובלה אחר. בתעודת השחרור שלו צוין שהיה חייל טוב וממושמע ומילא את תפקידו לשביעות רצון המפקדים. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב אברהם לשירות מילואים בחיל התותחנים, כנהג בגדוד מרגמות כבדות מתנייעות. לדברי מפקדו, הספיק אברהם, בזמן הקצר ששירת בגדוד המרגמות הכבדות, לרכוש את ידידותם של מפקדיו ושל חבריו. לאחר השחרור החל לעבוד בבית-החרושת לבירה "אביר". כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, נקרא אברהם ליחידתו והשתתף עמה בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת-הגולן. ביום י"ז בתשרי תשל"ד (13.10.1973) נפצע אברהם, והרכב שפינה אותו נפגע בהפגזה בקרבת מזרעת בית-ג'אן, ואברהם נפגע שנית ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנתניה. השאיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.