לשנר, אריה (ארי)
בן חנה ופסח, נולד ביום כ"ד בניסן תרע"ה (8.4.1915) בעיר ניו יורק, מדינת ניו יורק, ארה"ב. אריה למד בבית-ספר יסודי והמשיך בבית-ספר תיכון ולבסוף נתקבל למכון "ניו-יורק סיטי קולג'", בו למד כ4- שנים מדעי-הרוח ובעיקר נושאי חינוך והוראה. את חינוכו הלאומי-ציוני קיבל בבית-הספר "קינדערוועלט" של תנועת "פועלי ציון" ובמחנות-הקיץ של אותה תנועה. בשנת 1932 הצטרף אל תנועת "פועלי-ציון" וכעבור שלוש שנים היה בין מארגניה ויוזמיה של התנועה החינוכית "הבונים". החל באביב 1936 פעל במחנות-הקיץ של התנועה בלוס אנג'לס, שיקגו, סנט לואיס ועוד, ובכל מקום נודע כמחנך למופת. מתוך כוננות לעלייה יצא להכשרה בחוות קרימריג', אולם כעבור שנה נאלץ לחזור לעבודתו בתנועה, שהיה אחד מראשיה. בשנים 1940-1942 ריכז את הפעולות החינוכיות ואת העבודה במרכז התנועה ניו יורק וערך את עיתון ההכשרות הצעירות "הבונים". בשנת 1942 התגייס לצי האמריקני, שימש כקצין-אלחוט ובתוקף תפקידו ביקר בארצות רבות, ביניהן אנגליה וצרפת. בשנת 1945 השתחרר מהצבא. עם שחרורו חזר לעבוד במזכירות התנועה עד חודש ינואר 1946 ואז התרכז בגיוס מתנדבים לפעולות ההעפלה. אריה עצמו היה בין ראשוני המתנדבים ויצא עם שתי האוניות הראשונות מאמריקה. זמן-מה עבד בהעפלה וביולי 1946 הגיע לארץ באונייה "הגנה" והצטרף לקיבוץ "הבונים"-כפר בלום, שם ישבה אישתו שהקדימה לעלות. בקיבוץ עבד בבניין ולבסוף בחשמלאות. בפרוץ מלחמת-העצמאות, כאשר תיקן כבל חשמל שהיה חלק מרשת המגן סביב המשק, נפגע על-ידי צלף ערבי ומת ביום ד' באדר ב' תש"ח (15.3.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר בלום. הניח אחריו אישה ובת.