fbpx
לשם (פליישמן), יעקב (יענקל’ה)

לשם (פליישמן), יעקב (יענקל’ה)


יעקב (יענקל'ה), בן שושנה ומשה, נולד ביום י"ד בתמוז תש"ג (14.7.1943) ברחובות. יענקל'ה גדל בבית דתי, אצל הורים שומרי מצוות והתחנך באווירה דתית-מסורתית. הוא למד בבית-הספר היסודי "תחכמוני" ואחרי-כן בבית-הספר התיכון-דתי ברחובות. תמיד היה תלמיד חרוץ, וכעדות מחנכו הצטיין במקצועות המתמטיקה והפיסיקה. הוא שפע שמחת חיים ואהב לעזור לזולת ורק טבעי היה שיצטרף יחד עם חבריו לתנועת הנוער "בני עקיבא" ויהיה בה חניך פעיל. את מרבית חופשותיו מבית-הספר בילה עם חבריו בעבודה, במשקים הקיבוציים של תנועתו. באוגוסט 1961, במלאת לו שמונה עשרה, גויס יעקב לצה"ל. הוא שובץ באחת מיחידות המשטרה הצבאית והוצב באזור המרכז, לא הרחק מביתו, אליו היה קשור ובו נהג לבלות את מרבית חופשותיו. כחייל שימש דוגמא לחבריו בסובלנותו, בצייתנותו ובהקפדתו על מילוי כל המשימות שהוטלו עליו. בפברואר 1964, בתום שירותו הצבאי, חזר יעקב לעבוד במכון ויצמן, שם עבד כחניך לפני גיוסו. עד מהרה הוכיח לממונים עליו את יכולתו ומרצו. לאחר שהכיר וצבר ניסיון במחלקות שונות, עבר לעבוד במחלקת האספקה וקיבל לידיו את האחריות לטיפול במשלוחים המגיעים מחו"ל. על אף שתפקידו זה חייב נסיעות מחוץ לעיר, משא ומתן עם אנשים שונים ורבים ושעות עבודה בלתי שגרתיות, מצא יעקב זמן ומרץ להמשיך בלימודיו והשתלםבקורס לפקידי רישוי-מכס. הוא בלט ביושרו, בהגינותו ובמסירותו לעבודה, וזכה להערכת כל החוקרים והעובדים במכון. היה איש משפחה חם ומסור, חבר אוהב לאשתו ואב גאה לבניו – אסף ויובל. ביתו היה תמיד מרכז לחברים הרבים שרכש. אהב את ביתו וטיפח בו כל פינה במו ידיו, במיוחד את הגינה הקטנה שהכין. חלום חייו היה לרכוש בית עם חלקת אדמה, ויחד עם ילדיו לטפח גן ופינת חי. במלחמת ששת הימים נקרא לשירות פעיל ולחם באוגדת האלוף טל בסיני. במלחמת יום-הכיפורים הצטרף יענקל'ה מיד אל אנשי יחידת המילואים שלו, שהשתתפה בפריצה אל מעבר לתעלה. לאחר ימים רצופי אש וקרבות, ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) בעת מילוי תפקידו כנהג-שוטר על הציר בין טסה ל"עכביש" ניתכה על השיירה הפגזה כבדה. יענקל'ה נפגע ונהרג. יעקב לשם הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בעיר הולדתו ומגוריו, רחובות. השאיר אחריו אישה ושני בנים, הורים, אח ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: …"עד רגעי חייו האחרונים יעקב דבק במשימתו ולא נטשה – על אף ההפגזה הכבדה. אנו חבריו לנשק נזכור את יעקב לעד".  

כובד על ידי

דילוג לתוכן