לרמן, חגי

בן צפורה ואפרים, נולד ביום ט' בסיוון תרפ"ט (17.6.1929) בשכונת נשר, ליד חיפה וגדל באווירה פועלית-חלוצית. שני אחיו ואמו, אשר התנדבו לשירות בצבא הבריטי בימי מלחמת-העולם השנייה היו לו למופת. חגי סיים את בית-הספר היסודי בנשר והמשיך את לימודיו בבית-ספר התיכון בחיפה. היה חבר בתנועת "הנוער העובד" ומילא ברוח קלה ושובבה ובכובד-ראש כאחד כל תפקיד שהוטל עליו. כחבר הסקציה הימית ב"הפועל" חיפה השתתף בתחרות "שיוט עברי" והיה בין נערי הסירה הראשונה שהגיעה למטרה, ואף זכה לאות-הצטיינות כחותר. זמן לא רב אחרי-כן נתמנה מפקד סירה. בראשית מלחמת-העצמאות שירת בחי"ש, אך שירות זה לא סיפק אותו והוא דרש להעבירו לפלי"ם. שם סיים קורס מפקדי כיתות והשתתף בהעלאת מעפילים אל החוף. אחרי רצח פועלים יהודיים בבתי-הזיקוק נשלח לפעולות-עונשין כאחד המפקדים, והקפיד מאוד על מילוי הפקודה הכרוכה בסכנת חיים, על-מנת לא לפגוע בנשים, זקנים וילדים. עם החמרת המצב בירושלים נשלח לשם עם פלוגת פלי"ם כתגבורת. חגי השתתף שם בקרבות רבים, ובאחד מהם, בשעה שנפל מפקד הפעולה, נטל על עצמו את הפיקוד וכך הציל את הכיתה. מאז פעל כמפקד-כיתה קרבי. בפריצת החומה והחדירה לעיר העתיקה פיקד על כיתתו ונכנס ראשון לתחומיה וראשון נפגש עם מפקדה. לאחר שהיחידה מסרה לנצורי העיר העתיקה תחמושת, ציוד ומזון והשאירה תגבורת בכוח-אדם, חזר לירושלים והועלה לדרגת מ"מ. בסוף מאי נשלח עם מחלקתו לעזרת כובשי המשלט שעל-יד הראדאר. בשעת הפגזה קשה נפגעו רבים מחבריו ואף הוא נפצע קשה, אך לא חדל מלהתעניין בהמשך הקרב ובגורל הפצועים. חגי נפטר ביום י"ח באייר תש"ח (27.5.1948). נקבר בשייח'-באדר א'. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.