לריה, יוסף (“יוסי”)

בן מנשה ושושנה. נולד ביום י"ד בתמוז תש"ז (2.7.1947) בסופיה, בירת בולגריה. בגיל שנה וחצי עלתה משפחתו לארץ והוא קיבל את חינוכו כצבר לכל דבר. יוסי סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון העירוני א' בתל-אביב והראה נטייה עזה לפיסיקה ולמתימטיקה. לכן התכונן להמשיך את לימודיו בטכניון העברי בחיפה. בן אוהב היה להוריו וחבר נאמן לידידיו מישאלתו הגדולה היתה לשרת כטייס בצה"ל כאשר גויס בנובמבר 1965. אך משלא נתקבל כטייס הצטרף לחיל-השריון. אהב מטוסים וטנקים ובאותה מידה חיבב גם ספרות ומוסיקה. נטייותיו אלו מוכיחות כי היתה בו תערובת של איתנות ועוז יחד עם רוך ועדינות. כן אהב לחקור במדע ובטבע, בטכניקה ובאמנות. למעלה מכל אהב את ישראל ולמענה הקריב את חייו. עוד הוא נמצא בשירות-חובה פרצה מלחמת ששת הימים ולאחר שנסתיימה נפל בקרב באיזור תעלת סואץ ביום ו' בתמוז תשכ"ז (14.7.1967) כתוצאה מהפגזות האויב. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן.