לרבה, יששכר דב

בן חנה לאה ואלכסנדר יוסף. נולד ביום שבת, כ"א בסיוון תשל"ה (31.5.1975), פרשת "בהעלותך", בסידני שבאוסטרליה. בן בכור למשפחה בת חמישה ילדים, נקרא על שם סבו, אבי אביו. בגיל תשע ביקר דב עם משפחתו לראשונה בארץ והתאהב בה ולאחר ארבע שנים עלה עם משפחתו ארצה. את ארבע עשרה שנותיו הראשונות עבר בסידני, שם למד בישיבה יסודית ובחטיבת הביניים בבית-ספר "מוריה". דב הצטיין במקצועות המחשבים, הספרות והמתמטיקה, ונהג לכתוב שירים רוויי רגש והומור. היה חבר תנועת "בני עקיבא" בעיר, הרבה לעסוק והצטיין בספורט, בעיקר בקריקט ובטניס. לאחר עליית המשפחה ארצה, במרץ 1989, המשיך דב את לימודיו בישיבת "נועם" בירושלים, לאחר מכן בבית-הספר התיכון "הימלפרב" ובישיבת "קול המבשר" בעיר. הוא התנדב במד"א ובמשמר האזרחי. במקביל, היה חבר פעיל בתנועת הנוער "עזרא" וחובב טיולים מושבע. תוך זמן קצר רכש את השפה העברית והשתלב היטב בחברה הישראלית. חבריו מספרים, שהיה אדם יפה תואר, חברותי, טוב לב ונדיב. דב היה אח אוהב ומסור לאחיותיו ולאחיו, בעל אינטליגנציה גבוהה ושאפתן. פעם בשבועיים נהג לתרום מזמנו לביקור בבתי אבות, וכשנתבקש, מעולם לא סירב להשלים מניין בתפילה. דב סבל מבעיה בגבו, והוגדר כבלתי כשיר זמנית לשרת בצה"ל, אך הוא התעקש למלא את חובתו ולהתגייס. הוא ערער על הפרופיל הנמוך שנקבע לו, ובאוגוסט 1994 גויס לצה"ל. מדברי מפקדיו וחבריו לטירונות עולה, כי למרות הקשיים עמד היטב בלחצים, והיה בין החיילים המובילים במחלקתו. לאחר הטירונות הוצב לשרת בבסיס חיל הים באילת. דב שאף להגיע לתפקיד טכני במספנות ולצאת לקצונה והחל שירותו כמאבטח מתקנים. בתקופת שירותו הקצרה בבסיס, בלט ברמתו האישית ובמוטיבציה הגבוהה שגילה. ביום ט"ז בחשוון תשנ"ה (21.10.1994), ערב שבת, פרשת "וירא" נפל דב בעת מילוי תפקידו. בן תשע עשרה היה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, שני אחים – עזריאל ומשה-איתן, להם היה אח לדוגמה ולמופת, ושתי אחיות תאומות – שולמית ומאירה, שנולדו עשרה חודשים לפני נפילתו, דב עזר לגדלן ואהבן מאוד. לאחר מותו הוקמה על שמו קרן גמ"ח לסיוע למשפחות צעירות, ובסניף החדש של תנועת "עזרא", בשכונת רמות בירושלים, הונצח שמו בחדר עיון למדריכים. כמו-כן הונצח שמו במספר ספרי קודש שהוכנסו לבית המדרש ב"מכון גולד".