לקיר, דויד

בן אסתר ופסח, נולד ביום א' באב תרפ"ט (7.8.1929) בעיר בראשטאט שבחבל באדן, גרמניה. באוקטובר 1934 עלה ארצה עם משפחתו, שהתיישבה בחיפה. אחרי סיום ארבע כיתות בית-ספר יסודי הפסיק את לימודיו בגלל המצב הדחוק של המשפחה ויצא לעבוד במקצוע השרברבות. עם זאת הוסיף להשתלם בשיעורי- ערב, שאף לחיי קיבוץ והתכונן לצאת להכשרה. דויד הצטרף לברית הנוער הקומוניסטי והקדיש הרבה מזמנו הפנוי ללימוד, לקריאה ולהשתלמות בהשכלה כללית ובתורת הקומוניזם, והגיע לידי כושר ניכר בביטוי ובניתוח מחשבתי. בראשית מלחמת-העצמאות ביקש וקיבל רשות מתנועתו להתנדב לצבא והוצב באחד מגדודי הפלמ"ח בחטיבת "הראל". הוא השתדל למלא כל תפקיד באמונה ובמסירות וראה בכך נאמנות למולדת ולרעיונו כאחד. כשבא לחופשתו היחידה וביקר במועדון שאל את חבריו בתמימות, אם התנהגותו זו בצבא הולמת את ההשקפה הקומוניסטית, והתשובה החיובית שקיבל גרמה לו אושר. במכתביו לחברים היה מביע דברי עידוד ונכונות לכל. אך מתוך ענווה טבעית לא נהג להתפאר במעשיו והיה נחבא אל הכלים כחייל אלמוני, עד שנפל בקרב, בעת ניסיון לכבוש את מחנה הראדאר, ביום כ"ג באייר תש"ח (1.6.1948). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בביתה-קברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.