לפידות, יורם

יורם, בן תמר ויצחק, נולד ביום י' בסיון תש"י (26.5.1950) בעפולה. הוא למד בבית-הספר היסודי בקיבוץ הזורע ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "שומריה" במשמר העמק. יורם היה תלמיד חרוץ ושקדן, מעמיק ומתמיד, והיה אהוב על מוריו ועל חבריו. על ימיו בבית-הספר סיפרה אחת ממורותיו: "יורם היה נער תם וישר. עיניים גדולות היו לו וטובות, חייכניות, המביעות תמיד רצון לדעת, להבין, להקשיב ולעזור; עיניים מבריקות, שגם האדיש שבמורים לא יכול היה להתעלם מהן. הוא לא היה מן המתפרצים והממהרים להפגין את ידיעותיהם. הוא היה מקשיב ושותק, אך אם היה צורך בכך, היה מוכן לעזור ולהסביר לכל אחד. בעל שקט פנימי בלתי-רגיל היה, מקרין סביבו הרגשת ביטחון ושלווה. אולי בשל כך אהבו אותו כולם וביקשו את קרבתו". יורם לא היה מן הדברנים. כל מעשיו עשה בשקט ובניחותא, כמו ניצב מן הצד. סיפר אחד מחבריו: "השקט שלו לא היה ראוותני. היכולת של יורם לשתוק, לצחוק, להגיע אל תוך לבם של אנשים, לישון, לשמוח, היו לי מקור לחיקוי. וכל אותן תכונות היו יסודיות, טבעיות ומשלימות. לא היה לו כל צורך להשתמש בכישרונותיו כדי לבנות דמות שונה ממה שהוא ולהציגה לראווה". היה לו חוש הומור דק וחיוך של בדיחות הדעת היה מסתתר בזויות עיניו. בכל שעשה כמו ביקש לגרום שמחה לסובבים אותו. הוא היה נוח לבריות ואהב את הזולת. היה לו כושר ביטוי ולשון ברורה. איש שיחה ונעים היה, דבריו ערוכים בהיגיון ובטעם, תפיסתו מהירה, והיה בוחן כל דבר במחשבה שקולה ומעמיקה. רציני היה בגישתו לחיים, ותמיד שאף לשלמות וליושר לב. היה בו כוח התמדה ורצון לסיים בהצלחה כל דבר שהתחיל בו, וכל שהוטל עליו מילא בנאמנות ובאהבה. על כל אלה היה בן נאמן ומסור למשפחתו. יורם גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1968 והתנדב לחיל האוויר. לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה, בקורס לטייסים מתקדמים ובקורס למדריכי טיסה. הוא היה טייס טוב, קצין מסודר ואחראי לתפקידו, מדריך טיסה וקצין בטיחות מצוין, ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב ובסבילותו. הוא דאג לחייליו, לא הקפיד על גינוני משמעת אך דרש ביצוע מדויק. לאחר תום השירות הסדיר המשיך לשרת בצבא הקבע. כל ימי שירותו השתדל שלא להדאיג את בני משפחתו ובמכתבים שהקפיד לכתוב הביתה, לא סיפר דבר מהעובר עליו בצבא, שיש בו כדי להדאיגם. במלחמת יום-הכיפורים נשלח יורם במטוס לתקוף כוחות של האויב שחצו את תעלת סואץ. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפגע מטוסו באש האויב מעל מימי התעלה, והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ הזורע. השאיר אחריו אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. קיבוצו הוציא לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו, מכתבים, תצלומים ודברי שיר.