לפולד, יצחק

נולד בי"ג בחשוון תרע"ב (4.11.1911) בעיירה טלומש שבגאליציה. בגיל שלוש-עשרה הצטרף לקן "השומר הצעיר" במקום אף שצעד זה היה כרוך אז בסכנת גירוש מהגימנסיה, ואכן הגירוש לא איחר לבוא. בקן נתחבב על כל חבריו. בהיותו בן שש-עשרה יצא להכשרה חקלאית ולאחר מאמצים רבים הסתגל למקום ולתנאיו ונשאר במקום עד תום תקופת ההכשרה. אחרי מאורעות אב תרפ"ט (1929) הגיע לארץ-ישראל עם ראשוני העלייה החמישית ונקלט בקיבוץ עליה ב' שבמזרע. וכך תיארו אחד מחבריו: ". . . עלם בן תשע-עשרה גבה קומה, רחב גרם, פניו שחומים, בעיניו זיקים, פיו צוחק צחוק רחב ובריא ומגלה שני טורי שיניים לבנות, והוא כל כך צנוע, כל כך שקט, כנזהר מלהשמיע את קולו. אך כולו פתוח וקולט את תורת החיים הבוקעת מתוך המהלך הסואן של הקיבוץ המתגבש. . ." יצחק הופקד על השמירה בקיבוץ ובתפקידו אירגן את החברים, אימנם לאחוז בנשק ולימדם איך לנהוג בהיתקלות עם אוייב. גם דאג להם והושיט עזרה לכל הנזקק לכך כפי שהגדירו חברו: "קו חייו – אחיעזר ואחיסמך". מעל הכל בלטה זיקתו הנפשית העמוקה לעמק יזרעאל. הוא נשלח על ידי הקיבוץ למשק הפועלות ליד עפולה, מקום שם עשה חודשים אחדים, וכעדות חבר: "נפשו הלכה שבי אחרי העמק ואנשיו. . . וידעתי שהוא היה בין הראשונים מאיתנו שאהבה עזה לעמק ולסגנון חייו התלקחה בו, בין הראשונים שחלם שקיבוצו יזווג את ניצוצי רגשותיו למעשים. . . כי מטבע ברייתו היתה באיש הזה השורשיות העמוקה וכל עצמותיו תאמרנה כוח, גבורת בראשית ויחד עם זה חן חברי ורוך כובש לבבות. . ." יצחק הצטרף ל"הגנה" וגם בשורותיה הצטיין בכל תפקידיו והועלה בדרגה. אך ביקש לשחררו מן התפקיד הכרוך בה מחשש שמא תאריך את תקופת היעדרותו מן הקיבוץ. הוא שמח מאד כשנבחר עם שובו למשק לוועדת החברים, סימן ששנות שירותו ב"הגנה" לא ערערו את מעמדו בקיבוצו האהוב עליו. בי"ט באייר תש"א (16.5.1941) העביר שיעור ברימון-יד ולפתע אירעה תקלה ועשן יצא מרימון-יד שנמצא בסמוך. יצחק הטיל עצמו על הרימון כדי למנוע קורבנות בבית הילדים שבקרבת מקום ואז אירעה התפוצצות והוא נפצע פצעים אנושים. מייד הועבר לבית החולים ושם נפח את נשמתו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות של קיבוץ מזרע. ביום השלושים למותו הספידו מ. בדר: ". . . אתה יצחק . . . צור בטחון. . . אתה, בעל השכם והכתפיים הרחבות העומדים לפקודת לבך ומקבלים על עצמם כל עול ונושאים בכל עול ושומרים עלינו באהבה ובהתמסרות ובשמחה ששפעה מכל תנועותיך. . ." קיבוץ מזרע הנציח את זכרו בחוברת-זכרון. כן פורסמו פרקי חייו וגבורתו בחוברת "לזכר חברינו" המוקדשת לחללים נוטרי עמק יזרעאל.