לנצ’נר, בנימין (“ביני”)

בן יהודה וצפורה. נולד ביום כ' בטבת תר"ץ (9.1.1931) בתל-אביב. סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "תל-נורדאו" ובבית-הספר "תיכון חדש" לאחר-מכן למד בבית-הספר הגבוה למשפט וכלכלה, שהוא כיום פקולטה באוניברסיטה של תל-אביב, בו קיבל את התואר בוגר. היה מנהל סניף של בנק פויכטונגר בתל-אביב. מגיל ט"ו היה פעיל באירגון ה"הגנה" ולצה"ל גויס באפריל 1948 והשתתף במלחמת הקוממיות בחטיבת-הנגב. לאחר-מכן נתן ידו ללוחמים במערכת-סיני. הוא אף לקח חלק במלחמת ששת הימים ועד לרגעיו האחרונים מילא את כל המשימות שהוטלו עליו במסירות ובשקידה שאין למעלה מהן", כדברי הערכתם של מפקדיו וחבריו-לנשק. ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל בקרב בכיבוש ג'נין. לאחר שהשתתף באופן פעיל בשבירת ההיערכות הגנתית של האויב בגזרת ג'נין וכיבוש ג'נין עצמה פרץ קדימה עם הכוחות הקדמיים ביותר ובהגיע הכוח לאיזור המשטרה נפגע ממקלעו של טנק-האויב. הניח אשה ושלושה ילדים – והצעיר בהם הוא למטה מגיל שלוש. הוא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בחיפה ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.