לנדוי, אורי (“חריתה”)

בן שלמה ולאה. נולד ביום י"ב בטבת תרצ"ז (26.12.1936) בתל-אביב. למד בבית-חינוך ועשה כשנתיים בבית-הספר המקצועי על-שם מכס פיין. לאחר-מכן בר לבית-הספר המקצועי בצריפין אבל כעבור זמן מועט הורגשה נטייתו לחיי-כפר ולעבודה ובתוך קבוצה גדולה של "מחנות-העולים", אשר אליה השתייך, עבר משם לגבעת-חיים, בה קיבל את הכשרתו לחיים בתוך משק חקלאי. מרוב התעניינותו בבעלי-חיים התמסר לרפת והספיק ללמוד הרבה תוך שנתיים אלו בהן עבד ברפת של גבעת-חיים ואשר לאחריהן הצטרף למשק יד-חנה (סנש). הואיל וחינוכו היה על החקלאות המשיך בה גם לאחר הצטרפותו לנח"ל בצה"ל (אוקטובר 1954). ראש שאיפותיו היה השתרשות בקרקע ועם סיום שירותו בצה"ל אמר להביא את הוריו אל הקיבוץ שבו השקיע את מיטב כוחותיו. היה חביב ומקובל על רעיו במשק וכן על מפקדיו בצבא. ביום כ"א בתשרי תשי"ז (26.9.1956) נפל בקרב על חוסאן בסביבות-ירושלים. הובא לקבורה בבית-הקברות במשק יד-חנה וביום י"ז בסיון תשי"ח (5.6.1958) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. אחרי נפלו הוציאו חבריו למשק חוברת "לזכרם", בה נכללים דברים עליו ועל דן פומרנץ ז"ל. זכרו הועלה גם בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".