לנדאו, שמואל-יאיר

בן חיה-רחל (ויויאן) ויחזקאל-יעקב, נולד ביום י"ז בסיוון תשי"ט (23.6.1959) בעיר בולטימור שבארצות-הברית. בגיל 3 עבר יאיר עם משפחתו לגור באיזור וושינגטון, ושם התחיל את לימודיו בבית-ספר יסודי יהודי "היברו אקדמי". הוא קיבל חינוך יהודי ציוני, ובשנת 1969, בהיותו בן 10 שנים, עלה עם משפחתו לארץ. עשרה חודשים התגוררה המשפחה במעון עולים, עד שעברה לדירת קבע בשכונת בית-הכרם בירושלים. יאיר המשיך בלימודיו היסודיים בבית-הספר "נוה-עציון" בבית וגן. את לימודיו התיכוניים הוא התחיל ב"הימפלרב" וסיימם בישיבת "אור עציון" שבמרכז שפיר. בשנת 1977 התחיל יאיר ללמוד ב"ישיבת הכותל". זוהי ישיבת "הסדר", שהלומדים בה משרתים בצה"ל ובד בבד ממשיכים בלימודי קודש. מנעוריו היה יאיר בעל עקרונות מוצקים באשר לדת וללאום. דרכו בחיים הייתה שילוב המעשה הציוני עם האמונה הדתית. הוא היה בטוח בדרכו זו, ושאף להנחילה גם לצעירים אחרים, ובייחוד לעולים חדשים. ואמנם יאיר הרבה לסייע בקליטת תלמידים שעלו מארצות-הברית. הוא הדריך אותם וארגן קבוצות נוער במסגרות שונות, כדי לקרבם לדעותיו. הוא התחיל ללמוד במכון להכשרת מורים, כדי לרכוש לעצמו את הכלים הפדגוגיים לפעולתו. תוכניתו הייתה להצטרף לישיבת מרכז הרב, בה ראה מרכז רוחני מתאים לדרכו. יאיר היה צנוע בכל הליכותיו. ביום 10.7.1978 התגייס יאיר לצה"ל במסגרת ישיבות ההסדר, ושירת בחיל-השריון. הוא השתלם בשני קורסים: נהגי-טנק וטען-קשר, וביולי 1980 הוענקה לו דרגת רב"ט. יאיר השתייך ליחידת עילית, שהייתה בכוננות מתמדת לפעילות מבצעית בחזית הצפונית. כשפרצה מלחמת שלום הגליל הוא עלה עם יחידתו לקריית שמונה. אחרי היערכות קצרה החלה יחידתו לנוע במסלול הלחימה, דרך מרג'-עיון, עברה את "ציר הפיתולים" תוך קרבות כבדים, שבמהלכם נפגעו כמה חיילים מיחידתו. ביום כ' בסיוון תשמ"ב (11.6.1982) לחמה יחידתו בגיזרת סולטן יעקב. הטנק שבו לחם נפגע ושמואל-יאיר נהרג. בן 23 היה במותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. הוא השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים ואחות. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו למשפחתו: יאיר היה חייל בעל דעות עצמאיות, אשר חיפש דרכים מקוריות לקרב אנשים לדת. חייל מסור, בעל ערכים". מפקד יחידתו כתב עליו: "העובדה שיאיר שילב בשירותו גם לימוד תורה וגם שירות בחיל קרבי, מלמדת על כך שהתחנך על עקרונות ואידיאלים נעלים אותם קיווה להגשים". חבריו בישיבת הכותל הוציאו לאור חוברת לזכרם של בני הישיבה, שנפלו במלחמת שלום הגליל. בחוברת מופיעים חלק מכתביו על דת והלכה. זכרו הונצח בספריה במרכז הישראלי וכן בגן ליד בנייני האומה ובחורשה ביער רמות – כולם בירושלים.