לנדאו, דוד

בן משה וחיה. נולד ביום כ"ה באייר תש"ז (15.5.1947) בשטוקהולם שבשוודיה ועלה עם משפחתו ארצה בשנת 1949. הוריו היו ממשפחה חסידית מובהקת ואביו עשה ככל יכולתו להעביר מרוח מסורת החסידות לדוד. הוא למד ב"תלמוד תורה זכרון מאיר" בבני-ברק ובישיבה התיכונית בכפר הרא"ה והיה בה אחד התלמידים המצוינים. לאחר בחינות-הבגרות עבר ללמוד בישיבה התורנית "כרם דיבנה" (ליד יבנה). שם הגה בתורה יומם ולילה ושוב היה אחד התלמידים המצטיינים. דוד גויס לצה"ל ביולי 1966 והצטרף לנח"ל. במסגרת זו נמנה עם חברי הנח"ל המוצנח והשתתף בפעולת כראמה ובעוד פעולות. אולם גם בימי שירותו בנח"ל לא שכח את צור-מחצבתו ובכל רגע פנוי היה יושב ולומד תורה. הייתה בו המזיגה של ספרא וסייפא. הוא היה לומד בחברותא עם חבר לוחם, בן ישיבת "כרם דיבנה" והמשיך לשנן את השיעור היומי הקבוע בתלמוד. מפקדו ציין כי מעולם לא החסיר אף מסדר מטעמי-דת. הוא היה חבר מסור לחבריו ויומיים לפני נפלו, כאשר צריך היה לצאת לחופשה שלא קיבל זה כשלושה חודשים, דחה את יציאתו לשבוע ימים, היות שאחד מחבריו צריך היה לנסוע לביתו כדי להשתתף באזכרה לאביו. אור ליום כ"א באייר תשכ"ט (8.5.1969), נפל בהפגזת אויב באזור תעלת סואץ. הובא למנוחת-עולמים בזכרון-מאיר. בהלווייתו ספדו לו רבה של העיר בני-ברק, ראשי ה"ישיבות" שלמד בהן וראש העיר בני-ברק ספד לו על קברו. ביום השנה לנפלו נדפסה חוברת של דברי תורה בשם "לעילוי נשמת דוד לנדאו;" לזכרו מופיעה מדי חודש בחודשו חוברת בהוצאת ישיבת "כרם דיבנה", לרבות דף קשר לחייל בשם "בלכתך בדרך;" הוריו תרמו ספרי-קודש על שמו לבית-הכנסת "בית אברהם" בבני-ברק; גיסו תרם ספרי תורה וספרים לישיבת "מאמר מרדכי;" הוקמה קרן על-שמו "קרן-דוד", שממנה מוענקות הלוואות לנזקקים וכן הוקמה קרן לזכרו להענקת מלגות לתלמידי ישיבת "כרם דיבנה;" ספר זיכרון תורני-מדעי "לדוד עד עולם" הוצא לזכרו בהוצאת הקרן בשנת תשל"א.