לנגמן, איליה

בן לודמילה וסיומה. איליה נולד במולדבה בג' בטבת תשל"ט (2.1.1979). ב-1993 הוא עלה לארץ יחד עם הוריו ואחיו אלכס. איליה היה הרוח החיה מאחורי רעיון העלייה לארץ, והצליח לסחוף את הוריו למרות הקשיים. המשפחה התגוררה בקריית ים ואיליה למד בבית הספר התיכון "רודמן". למרות קשיי השפה הוא סיים את לימודיו בהצטיינות והמשיך ללימודי הנדסאי אלקטרוניקה בבסמ"ת, גם שם סיים בהצטיינות. אחרי הלימודים איליה התגייס לחיל השריון בצה"ל ושירת בתפקיד הנדסאי. לשירות בתי הסוהר נחשף איליה באמצעות אחיו אלכס, המשרת בשב"ס. בפברואר 2003 איליה התגייס לבית סוהר צלמון לתפקיד סוהר ביטחון. בהמשך קודם ושובץ כקצין טכנולוגיות בבית מעצר קישון, משם יצא לקורס הקצינים המשולב במסלול מינהלה. במקביל לעבודה בשב"ס הוא החל ללמוד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. במרץ 2010 נישא איליה לנטלי, אותה הכיר בשירות הצבאי, והם בחרו להשתקע בנהריה. מישר איליה נפל באסון הכרמל. ביום חמישי כ"ה בכסלו, א' חנוכה תשע"א (2.12.2010), התלקחה שריפת יער בהר הכרמל הירוק תמיד. השריפה, המכונה "אסון הכרמל", הגדולה בתולדות המדינה, כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים סביבו. כשבעה-עשר אלף איש פונו מבתיהם, קרוב לעשרים וחמישה אלף דונם ומיליוני עצים עלו באש. ‏כשליש מבתי קיבוץ בית אורן עלו באש ועשרות נוספים של בתים בכפר האמנים עין הוד ובכפר הנוער ימין אורד. רק בחלוף שלושה ימים שכחה האש. בשעות שלאחר פרוץ השריפה נשבו רוחות חזקות שליבו את האש, וזו התפשטה במהירות לאזור נחל חיק, שמורת הר אלון, כלא דמון, שמורת הר שוקף וקיבוץ בית אורן. בשל חשש כבד לחיי אדם הוחלט על פינוי אסירי כלא "דמון" ולאחריו כלא "הכרמל". למשימה זו חברו קצינים ושוטרים שעסקו בחסימת צירי תנועה, לוחמי האש של שירות כבאות והצלה, וצוערי ומדריכי קורס קצינים של השב"ס, מחזור א'. בשעה 15:30 נע אוטובוס הצוערים בין מחצבות קדומים לבית אורן, ואחריו ניידות משטרה. לפתע שינתה הרוח את כיוונה והחלה שולחת לשונות אש שורפות אל עבר האוטובוס, קירות ענק של אש חסמו את ציר התנועה, אחזו בכול וכילו במהירות שיא כל שמץ חיים. בשריפה נספו ארבעים וארבעה גברים ונשים. שלושים ושבעה מביניהם צוערי קורס קציני שירות בתי הסוהר ומפקדי הקורס, נהג האוטובוס, שלושה כבאים ושלושה קציני משטרה. איליה היה בן שלושים ושתיים בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנהריה. הותיר אחריו אישה ובן – צבי איליה.