לנגבורד, רונן

בן לאה ושמחה. נולד ביום ד' באדר תשל"ז (22.2.1977) בבת ים, לאחר שנות ציפייה ארוכות. תינוק גדול וחייכן, שזכה לתשומת לב ולפינוקים רבים ואשר ידע, מצדו, להשיב חום ואהבה. קרבה מיוחדת שררה בינו לבין סבו וסבתו, הורי אמו, אשר סייעו בגידולו. רונן ידע לגמול להם בנכונותו לעזור להם בכל עת. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "שרת" בבת ים. באותם ימים ניהל יומן אישי, בו פירט את החוויות שעברו עליו. בוגר היה מכפי גילו, משום שמגיל צעיר בילה שעות רבות בחברת אחיותיו הגדולות וחבריהן, שגוננו עליו ונענו לכל בקשותיו. כשהגיע רונן לגיל תיכון, והוא בעל ידיים טובות ונטיות מכניות, למד שנה אחת בבית-הספר של התעשייה האווירית, שם עבד סבו. בהמשך, עברה המשפחה להתגורר בקיבוץ שער העמקים, ורונן למד בתיכון שבקיבוץ מזרע, בו סיים את לימודיו במגמה הומניסטית-כללית. המעבר לקיבוץ לא נעדר קשיים; רונן היה מורגל בהלכי הרוח העירוניים ובמושגים אחרים מאלו שהיו נהוגים בקיבוץ, בין אם בלבוש או בדרך הדיבור. תחביבו העיקרי בתקופה זו היה מחשבים, ושעות ארוכות בילה אל מול המסך. בניגוד לשאר בני מחזורו, אשר שהו בפנימיית בית-הספר וישנו בה ארבעה לילות בשבוע, היה רונן חוזר לקיבוץ מדי ערב. בהמשך, על מנת לשפר את השתלבותו, הצטרף לפנימייה, נקלט היטב והיה לאחד מהחבר'ה. רונן הרבה לשחק כדורעף וטיפח בהתמדה את שרירי גופו בהם התפאר. חבריו כינוהו בשם החיבה "דזלדוב", שם המשפחה של אביו. רונן הרבה לעזור לזולת ועסק בעבודות ציבוריות. הוא אהב בני-אדם, אהב את החיים ואהב לאהוב. הוא התחבב על הבנות והן חיבבו אותו. כבוגר, התנשא לגובה מטר ותשעים ושישה סנטימטר, ובלט בהופעתו הנאה. רונן היה רומנטיקן חסר תקנה, המענג את חברתו האהובה בפזרו למענה פרחים על מיטתו. היה מקפיד לציין ימי הולדת במתנות ובהפתעות שהרעיף על הקרובים ללבו. רונן ביטא את רגשותיו במגע חם, בחיבוקים ובנשיקות בלי סוף. הוא האזין בהנאה מרובה למוסיקה של שנות השישים ואסף מספר לא מבוטל של תקליטורים. לכל אורך השנים גידל כלבים וקשור היה מאוד לכלבתו, אותה כינה "אהובתי". חלומו היה להיות וטרינר ולטפל בבעלי-חיים. סמוך לגיוסו, עבר רונן לחדר משלו בקיבוץ. הוא גילה את העצמאות והיה מאושר. בסוף חודש נובמבר 1995 התגייס רונן לצה"ל, לחיל הרגלים. לאחר טירונות קרבית ואימונים מתקדמים, שנמשכו חודשים ארוכים, הוכשר כלוחם ועלה ללבנון. הוא עבר קורס מפקדי כיתות ושירת בחטיבת גולני, חדור גאווה על השתייכותו ליחידה. תקופה מסוימת מילא רונן תפקיד בחדר המבצעים. מתוך רצון לחסוך דאגה מאמו, שנסעה לבקרו בכל הזדמנות, ניסה להפגין קשיחות ליד בני משפחתו, אך הכול ידעו עד כמה הוא עדין, רגיש ואיכפתי. חוויה קשה וכואבת עבר כאשר במסגרת שירותו השתתף בחילוץ הגופות של הנספים באסון המסוקים בשאר ישוב. ביום כ"ה בניסן תשנ"ז (2.5.1997) נפל רונן בעת חופשתו בקיבוץ שער העמקים. בן עשרים היה בנופלו. הובא למנוחת עולמים בקיבוצו, שער העמקים. הותיר הורים, שתי אחיות – איריס ואורלי וחברה – טלי. לאחר מותו, הועלה רונן לדרגת סמל. הוא הונצח בחדר ההנצחה של הקיבוץ.