למפרט, יהודה

בן שרה ודויד, נולד ביום כ"ב באדר תרפ"ה (18.3.1925) בתל-אביב. בהיותו בן חמש התחיל ללמוד בבית-הספר הדתי ביל"ו. הצטיין בלימודיו, בסדר ובניקייון ונבחר ליושב-ראש אגודת הבריאות של בית-הספר. במשחקים ובחיי החברה של התלמידים גילה כושר הנהגה. בהיותו בן 13 סיים את בית-הספר היסודי והמשיך ללמוד בבית-הספר התיכוני למסחר. את שכר הלימוד שילם משכר עבודתו בחודשי החופשה. בהיותו בכיתה השישית הצטרף לתנועת בית"ר. אחרי שנה סיים בהצלחה רבה את בית-הספר למדריכים של התנועה והמשיך לעבוד בהדרכה. משהחלה מחתרת אצ"ל בפעולותיה נגד הבריטים, הצטרף אליה והיה מפעיליה המסורים ואף התנדב לביצוע פעולה מסוכנת בחוץ-לארץ, אלא שהתוכנית בוטלה. בגלל חוסר תיאום בסמכויות בין בית"ר לאצ"ל חדל מפעולותיו באצ"ל, אך בשנת 1945, כשנמצאו כרוזי האצ"ל בבתי-המלאכה של הצבא הבריטי בשטח התערוכה, מקום עבודתו בימים ההם, נפל החשד עליו בגלל השתייכותו לבית"ר, הוא נאסר וישב קרוב לשנה במחנה לטרון. שם עסק בלימודים, בארגון פעולות ספורט, והצטרף מחדש לתא אצ"ל שבמחנה. אחרי שחרורו הוטל עליו מעצר-בית בערבים וחובת התייצבות במשטרה, אך הוא ידע להיות פעיל באצ"ל גם כעצור-בית ונתון לפיקוח המשטרה. אחרי כחצי שנה שוחרר מההגבלות. לאחר המתת הלורד מוין בקהיר על-ידי אנשי לח"י נאסר גם הוא לימים אחדים בין יתר החשודים. לאחר-זמן סיים את בית-הספר למפקדי אצ"ל, הגיע לדרגת מפקד פלוגה בכינוי "אבידן", ואימן את אנשיו לפעולות-קרב. בחורף תש"ח הגן עם פלוגתו על קטע בחזית גבול יפו והשתתף בהתקפה על שכונת מנשיה בצפון יפו, ושם השתחרר מהאיסור שהוטל על מפקדים להשתתף בקרבות הקו הראשון, איסור שהיה תמיד למורת רוחו, ומאז היה הולך בראש כל מחלקה שנצטווה לשלוח לפעולה, כי יחסו לפקודיו היה כיחס אב לבניו. במערכה זו נפלו טובי אנשיו. כעבור שבועים, אך הספיק לארגן את פלוגתו מחדש, יצא להתקפה של אצ"ל על רמלה מיד אחרי הכרזת המדינה ושם נפל, ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948) בקרב על מבואות העיר. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.