למפל, נתן-דוב-בנימין

בן מרדכי ודבורה. נולד ביום כ"ט באדר תרצ"ט (20.3.1939) בעיר אולזוב שבפולין. בפרוץ מלחמת-העולם השניה ברחה משפחתו מחמת המציק הנאצי ויחד עם שאר הפליטים היהודים ישבה בערבות-רוסיה, שם ידעו מחסור ומצוק. כתום המלחמה יצאו את גבולות-רוסיה, נדדו במחנות-אירופה במשך שנים מספר ורק עם קום-המדינה עלו לארץ. הבן סודר במסגרת "עליית-הנוער" במוסד החינוכי של ישיבת-חב"ד אשר בלוד, בו שהה עד סוף 1956. נשא את נפשו תמיד לחיל-הים והצטרף לפני גיוסו לקורס גדנ"ע-ים בחיפה. לתמיהתו של מפקד-הקורס כיצד עזב את לימוד-התורה ענה: "אין דבר, ללמוד תורה אוכל תמיד; את השנה שאחסיר עד לגיוס אמלא אחרי שחרורי". בנובמבר 1956 גויס לצה"ל. כן עשה מאמצים להמשיך בלימודיו בזמן שירותו. אחרי מערכת-סיני החליט להישאר בצבא-הקבע בנמקו: "צריך חיילים דתיים גם בצבא-הקבע". נפל בשעת מילוי תפקידו ביום כ"ו באדר ב' תשי"ז (29.3.1957) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.