ליפשיץ, צבי

בן מינה ושמשון. נולד בשנת תרע"ו (1916) בבירז שבליטא. אביו עסק בפעילות ציונית וציבורית והיה חבר הנהלת הבנק היהודי בעיר. צבי למד בבית הספר העברי והצטיין בלימודים. הוא נטל חלק פעיל בכל פעילות בית הספר וכמו כן היה חבר ב"מכבי הצעיר". עם תום לימודיו היסודיים שלחו אביו ללמוד בגימנסיה העברית בפוניבאז'. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והשתקע במגדיאל שם עבד לפרנסתו בחקלאות ובבנין. כעבור תקופה קצרה הצטרף לארגון ה"הגנה" וב-1937 גויס לנוטרות במושבה. בח' באב תרצ"ח (5.8.1938), בעיצומם של המאורעות, יצא צבי עם עוד שני נוטרים לסיור בגבולות המושבה ובהגיעם לקרבת הוואדי העמוק שבמזרח המושבה נפתחה עליהם אש צולבת מכיוון הוואדי. צבי נפצע קשה והועבר לבית החולים בילינסון, שם נפטר על שולחן הניתוחים. הוא הובא למנוחת עולמים במגדיאל. השאיר אחריו הורים אח ושתי אחיות. בשנת 1941 הוצאו להורג על-ידי הליטאים הוריו ואחות אחת.