ליפשיץ, צבי
בן אסתר ואשר, נולד ביום י"ח בחשוון תרע"ד (18.11.1913) בווארשה, בירת פולין. בשנת 1923 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בכפר חסידים. משם עברה לעפולה. הנער גדל בעמק, למד בבית-ספר יסודי, עבד במשק ההורים ונשא יחד איתם בכל התלאות של ההיאחזות בקרקע. כשבגר עבר לתל-אביב והחל לעבוד בנהגות. הוא נשא אישה והיה חבר ה"הגנה". בימי מלחמת-העצמאות, שפרצה לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, היה תמיד בדרכים, בשירות ה"הגנה". זמן-מה עסק ברכישת מכוניות צבאיות ובהעברתן לרשות יחידות ה"הגנה". ביום ט"ו באדר ב' תש"ח (26.3.1948), כשהותקפה השיירה בדרך בין חיפה לתל-אביב, ליד הכפר ג'בע, כאשר נהג במכונית צבאית, נפל ליד ההגה. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק. השאיר אישה ושני ילדים.