ליפשיץ, מרדכי (מקסי)
בן פנינה ויחזקאל, נולד ביום כ' בתמוז תרפ"ד (22.7.1924) בעיר סכוונינגן, הולנד ועלה ארצה עם הוריו בשנת 1935. מילדותו בלטו בו כשרון מוסיקלי ונטייה לאמנות המשחק (בייחוד לקומדיה קלה). בנעוריו היה סולן במקהלה דתית בתל-אביב ובבגרותו קיבל שיעורי דרמה מאחד משחקני "הבימה" והתחיל בפיתוח קול (היה לו קול באס-בריטון בעל צליל חם וגברי). אך תנאי החיים ודרישות החובה למולדת לא נתנוהו לספק בשלמות את שאיפותיו האמנותיות. אחרי שסיים את בית-הספר היסודי הלך להכשרה בכנרת. משם גויס ב-1940 לצבא ההולנדי שבגולה. התאמן באנגליה, השתתף בפלישה לאירופה בחטיבה הולנדית שצורפה לחיל-הפלישה הקנדי, נטל חלק בשחרור ארצו מהעול הנאצי ועלה לדרגת סמל. אחרי הניצחון היתה לו הזדמנות לצאת לשנה לאמריקה, אך הגעגועים לארץ משכוהו הביתה מיד אחרי שחרורו, בדצמבר 1945. בחיים האזרחיים הסתדר כלוטש-יהלומים ונשא אישה. בשובו לארץ הצטרף לארגון ה"הגנה" בגוש דן ונשלח מיד לקורס מ"מים, סיימו בהצלחה ונמצא מוכשר בסגולותיו האישיות לפיקוד. מרדכי שירת בתפקיד מפקד פל"ם באזור רמת יצחק (בחורף תש"ח בגיוס מלא) עד להקמת צה"ל. אז נתמנה למ"מ בחי"ם בחטיבת "קריתי", והשתתף בקרבות ובהחזקת המשלטים בקולה, טירה ובית-נבאללה. השירות בחי"ם היה מועט וקל מדי בעיניו ורבות השתדל שיעבירוהו ליחידה קרבית של ממש, אך נתברר שגם בחי"ם נדרשת הקרבה והוא נענה לדרישה במלואה. במהלך מבצע "דני" השתלטו כוחותינו גם על אזור מודיעין ועם כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה נתפסו משלטים באזור, ואחד מהם היה משלט 219. הגזרה היתה רגועה ובמשלט החזיק כוח חי"ם מחטיבת "קריתי". ביום 24.9.1948 תקפו את המשלט ערבים מקומיים בסיוע הלגיון במפתיע, ותוך הפרת ההפוגה. מגיני המשלט הופתעו ונאלצו לסגת נוכח עדיפות האויב, ורבים נפגעו בנסיגה הקשה. בהתחלת הקרב נפצע מרדכי בכתפו, וכך זחל למכונת-הירייה וניסה להפעילה. משלא פעלה, פירקה ותיקנה והרכיבה מחדש – ובינתיים ניהל את קרב ההתגוננות של אנשיו, שנתמעטו מחמת פגיעות האויב – והמשיך לירות עד שאזלו כדוריו. ההחזקה בעמדה זו במשך שעות איפשרה לשאר אנשי הפלוגה (כ75- איש) לסגת ולהינצל. כשנחלש כוח האש של עמדתו, דבר שאיפשר לאויב להתקרב אליה, נהרג ביריה מקרוב. זה היה ביום כ' באלול תש"ח (24.9.1948), יום מלאות שנתיים לנישואיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סגן
