ליפשיץ, ליפמן יום טוב

בן אברהם. נולד בשנת 1913 בלטביה ועלה לארץ-ישראל בשנת 1932. בבואו התקבל כתלמיד לטכניון ולפרנסתו עבד כפועל בנין ובבתי הזיקוק. הוא היה חבר ההסתדרות, באגודת פועלי המתכת. תקופה מסויימת שימש כנוטר בזכרון יעקב. בפרוץ מלחמת העולם השנייה ניסו השלטונות הבריטיים לקנות את לב הערבים ופרסמו "ספר לבן" שאסר קניית קרקעות על ידי היהודים בחלקים נרחבים של ארץ ישראל. הפגנות נרחבות והמוניות התקיימו בכל נקודות היישוב בארץ. אחת מהן התקיימה בחיפה למרות העוצר שהבריטים הטילו על העיר. תוך כדי הפגנה ירו שוטרים בריטיים לתוך קהל המפגינים והיכו בהם. ליפמן נפצע קשה וביום כ"ה באדר ת"ש (5.3.1940), מת מפצעיו. הובא לקבורה בבית העלמין בחיפה. חבריו נטעו לזכרו 24 עצים ביער הרצל. שמו מונצח בחוברת זכרון שיצאה מטעם "כופר הישוב" וב"יומן המאורעות"