ליפשיץ, איתמר

בן פולה ויוסף, נולד ביום כ"ב באייר תרע"ט (22.5.1919) בפולין. בעודו ילד נפטר אביו ועול פרנסת המשפחה נפל עליו. למרות הקשיים הכלכליים סיים איתמר את לימודיו בבית-הספר היסודי ואף הוסיף ולמד שנתיים בגימנסיה. בנעוריו הצטרף לשורות תנועת בית"ר, היה פעיל בה מאוד וזאת בנוסף לעיסוקיו הרבים בספורט: שחייה, כדורגל, טניס-שולחן וסקי. איתמר הירבה לעסוק במלאכות יד שונות, בעיקר גילוף בעץ, ובכל מעשיו הוכיח טעם טוב וכשרון ידיים. בשנת 1935 עלה איתמר לארץ-ישראל והוא נער בן 16, אולם על אף גילו הצעיר לא נתקל בקשיי קליטה והשיג עבודה כנהג, זמן קצר לאחר הגיעו. עם היווסד הארגון הצבאי הלאומי הצטרף במהרה לשורותיו והיה פעיל בנושא הגיוס. הוא נשלח לקורס סגנים ונתמנה למפקד יחידה. כאשר נתפס על ידי הבריטים נגזרו עליו שישה חודשי מעצר בית, אולם הוא לא פסק מפעילותו גם בתקופה זו. במלחמת-העצמאות יצא לשמירה בגבול תל-אביב-יפו ודרש ממפקדיו לתת לו תפקידים מסוכנים למרות שהיה כבר אב לבן ומפקדיו ניסו להניאו מכך. בכיבוש יפו עבד ללא ליאות באספקת חומרי נפץ לחזית. ביום ט"ז בסיוון תש"ח (22.6.1948) מיהר איתמר, כרבים מחבריו באצ"ל, אל האונייה "אלטלנה" כדי לפרוק מעליה נשק, ציוד צבאי ומעפילים אנשי אצ"ל. הממשלה הזמנית התנגדה לפעולה זו. בקרב בין אנשי הפלמ"ח ואנשי אצ"ל נפגע איתמר ונהרג. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. הניח אישה ובן.