ליפקין, מרדכי (מוטקה)
בן צפורה ומשה, נולד ביום א' בחשוון תרפ"ד (11.10.1923) בבאר שבע. אמו היתה בת למשפחה אשר התיישבה בעיר הבדווית יובל שנים לערך לפני-כן ואביו אחד מתושביה של רחובות. לאחר שנתייתם מאמו בשחר ילדותו, נתחנך תחילה ברחובות ואחר-כך בבן שמן, וכשגדל יצא להכשרה בגבע ועם הגרעין עבר לקבוצת אלומות. כאיש-מטעים ושומר-שדות יצא לו שם טוב בקרב ערביי הסביבה. בהיותו שומר בעמק המזרחי נאסר עם יתר חברי כיתתו הנוטרים כחשוד בהריגת ערבי; נכלא לכמה חודשים בעכו ושוחרר רק לאחר משפט ממושך. עם פרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התנדבה חברתו להורות בעיר העתיקה הנתונה במצור והוא התייצב לשורות החי"ש בירושלים כדי להיות בקרבתה. בקרב חבריו היה ידוע כעובד חרוץ, חבר נאמן, ישר-דרך ונעים-הליכות. הוא הצטיין בקרבות ובאחד מהם חילץ את חבריו ממכונית שנפגעה, בשוברו במו ידיו את סורג-הברזל. מרדכי נפל בקרב ביום ז' באדר ב' תש"ח (18.3.1948) בצאתו בשיירה מהרטוב לירושלים. מרדכי, שהוביל את המשוריין, לחם בגבורה ונספה באש עם כל אנשיו שהיו במכונית. נקבר בסנהדריה בירושלים. ביום כ"ד באב תשי"א (26.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.