ליפינר, קלמן (קרול)

בן חיה ודוב, נולד בשנת 1910 בעיר חוז'וב, פולין. הוא למד בבית- ספר יסודי ואחר-כך עבד כנהג. בעת שירותו בצבא פולין שימש כמדריך לנהיגה בדרגת סמל ראשון. במלחמת-העולם השנייה נגרף בזרם הפליטים לרוסיה ונשלח לעבודה ביערות סיביר. אחרי ה"חנינה" לנתיני פולין במסגרת הסכם סטלין-שיקורסקי הורשה להגיע לתורכסטן, התגייס לצבא הפולני שהתארגן שם וב-1941 הגיע לארץ כחייל פולני וכאן עזב את הצבא. הוא נשא אישה והחל מתערה בחיי הארץ. באחרונה היה נוטר. בחורף תש"ח שירת במשמר של בית-החולים "הדסה" על הר- הצופים. בהיותו בביקור-חופשה בביתו חלה וחומו עלה עד למעלה מ38- מעלות, אך על אף מחלתו סירב להישאר בבית ורצה לחזור לשירותו. הדרך להר-הצופים עברה בשכונת שייח'-ג'ראח הערבית ועם פרוץ המלחמה התאפשרה התנועה להר בשיירות שאובטחו על-ידי הצבא הבריטי. בשעות הבוקר של ה13.4.1948- יצאה שיירה להר-הצופים, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. השיירה נתקלה במארב ערבי בשכונת שייח'-ג'ראח ומאות ערבים המטירו עליה אש עזה. חלק מכלי הרכב הצליחו להיחלץ ולחזור, אך שני אוטובוסים, אמבולנס ומשוריין- ליווי נלכדו במארב. במשך שעות רבות לחמו אנשי השיירה וניסו למנוע התקרבות הערבים לכלי הרכב. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר-הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום לא התערבו ולא עשו דבר כדי לסייע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחה"צ הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. רק לפנות ערב התערבו הבריטים וחילצו את הניצולים מכלי הרכב הלכודים. קלמן היה בין הנופלים, ביום ד' באייר תש"ח (13.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות בסנהדריה.