ליניק, יונה
יונה, בן דורה וחיים, נולד ביום י"ד באב תשי"ג (26.7.1953) בפתח תקוה. הוא למד בבית-הספר היסודי "פיק"א", ואחרי-כן סיים שלוש שנות לימוד בבית-הספר התיכון-מקצועי "עמל" בפתח תקוה והוכשר כמסגר מכני. בבית-הספר היסודי היה יונה תלמיד מהיר תפיסה מאין כמוהו. בשל כך נוצר לפעמים אצל מוריו רושם מוטעה, כאילו אין הוא מתעניין בנעשה בכיתה. ימים אחדים לפני בחינות ה"סקר", אמר יונה להוריו: "בכיתה לא למדתי הרבה, אבל תראו איך אני עובר את בחינות הסקר…" ביום האחרון שלפני הבחינות הסתגר בחדרו משעות אחר-הצהריים עד חצות והתכונן לבחינה. כאשר הגיעו תוצאות המבחן, ומחנך כיתתו של יונה החל לקרוא את התוצאות, הוא פתח במילים: "ילדים, חזיז ורעם! יונה ליניק עבר בהצלחה את הסקר…!" כאשר סיים יונה שלוש שנות לימוד בבית-הספר המקצועי וקיבל תעודת הסמכה כמסגר מכני, הציעו לו מוריו להקדיש את השנה הרביעית ללימוד לבחינות בגרות אקסטרניות, מאחר שבמסגרת בית-הספר לא נערכו בחינות כאלה. יונה קיבל את ההצעה, אולם לא הספיק להשלים את הלימודים, שנקטעו בעקבות הגיוס. בקרב חבריו לספסל הלימודים היה יונה אהוב ומקובל. אחד מידידיו התוודה פעם: "אני לא יכול להסביר את זה, אבל אפילו כשאני רב עם יונה, אני לא יכול לשנוא אותו…". תחביבו הגדול של יונה היה הציור. את רוב ציוריו חילק בין חבריו ורק חלק קטן מן האוסף נותר בביתו. הוא היה קשור אל המשפחה קשר הדוק, אהב לשחק עם אחיו ולהשתתף עמם במעשה קונדסות – אבל לעומת זאת היה יושב לא אחת עם אביו לשיחה רצינית על הבעיות החומריות שלו ועל עתידה הכלכלי של המשפחה. יונה גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1971 והתנדב לשרת בחטיבת "גולני". מי שהכיר את יונה מקרוב, לא התפלא על שבחר לשרת ביחידת-רגלים קרבית. הוא היה מחוסן בפני כל פחד. כשאביו ביקש ממנו פעם "לא להסתכן יתר על המידה ולהיות חייל רגיל", השיב יונה: "בשביל מה השקיעו בי המדריכים כל כך הרבה מאמץ? בשביל להיות חייל רגיל…?" כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה יונה בבית הוריו, בחופשת חג. כשחזר אביו מבית-הכנסת וסיפר לו כי מגייסים אנשים, השיב: "זה בטח החברה שלי עושים איזו פעולה". הוא מיהר ללבוש את מדיו וחזר ליחידתו שברמת הגולן. במשך עשרה ימים השתתף יונה בפעולות נועזות בחזית הסורית. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) יצא יונה עם יחידתו לטהר מוצב, שנכבש על-ידי הסורים. הכוח השלים את משימתו בהצלחה, אולם בדרך בחזרה נפתחה עליו אש ויונה נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקוה. בן עשרים היה בנופלו. השאיר אחריו הורים ושני אחים שממשיכים להתאבל עליו. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
