ליניק, זוהר (“סונלה”)

בנם בכורם של מרדכי ומאיה. נולד ביום ח' באדר תש"ט 9.3.1949)) ביהוד. את ראשית לימודיו היסודיים רכש בבית-הספר על-שם דוד רמז שבמקום ולאחר-מכן למד במוסד החינוכי חוף-השרון שבקיבוץ יקום. היה חבר ב"תנועת השומר הצעיר" והדריך ב"קן" של התנועה בקרית-חיים, כי משחר-ילדותו הצטיין בכושר מנהיגות והיה דוגמא ליושר ולכנות. לפי דבריהם של חבריו וחניכיו הרבים היתה זו התקופה היפה ביותר בחייו.   זוהר היה חובב טבע וחובב צילום ואף אירגן מסעות וטיולים. המצלמה היתה אתו בכל אשר הלך בשבילי המולדת והנציחה עמה נופים וחוויות. עוד בהיותו בבית-הספר היסודי היה מנגן בכינור אך במרוצת הזמן החליף אותו בחצוצרה ובשנות-התבגרותו נתן ביטוי לרחשי-לבו על-ידי מפוחית-הפה. בעל מזג סוער ומתסיס היה אך יחד עם זאת היה מאופק מטבעו וסגור בתוך עצמו. במחול ובדרמה התעלה לדרגה אמנותית. היה טוב-לב ומוכן לעזור לזולת. לשירותו בצה"ל התכונן ובשעה שגויס באוגוסט 1967 היה לאח ולדוגמא לחבריו ומבחינה אישית היה מוכן לתת את הכל לצה"ל; כך התבטא זמן מועט לפני גיוסו. ביום כ"ה באדר תשכ"ח 25.3.1968)) נפל בשעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. במשך הזמן הקצר ששירת הוכיח את עצמו כבעל כושר גופני טוב וכבעל יוזמה. רציני היה – ועדות לכך, הספרים הרציניים שנהג לקרוא בשעות-הפנאי. במכתב-תנחומיו להוריו כתב מפקד-יחידתו: "זוהר שירת ביחידתי כשלושה חדשים בלבד ולכן לא הספקתי להכירו היטב. אך ברצוני לציין כי לפני שנה בערך ערכתי ראיונות עם מספר רב מאד של מועמדים לגיוס וביניהם גם בנכם. מתוך יותר ממאה וחמישים שהתנדבו ליחידתי בחרתי מספר מצומצם של חיילים – וביניהם גם זוהר. אני חושב שעובדה זו מדברת בעדה ומוכיחה על טיבו ותכונות בנכם. בעת שירותו של זוהר ביחידה התבלט בתכונותיו הטובות כחייל וכאדם והיה אהוד על חבריו-לצוות ועל מפקדו הישיר".