לינדה, בצלאל (צלקה)
בן שרה ובוריס, נולד ביום כ"ח באייר תרפ"ט (7.6.1929) ברחובות. לאחר שסיים את לימודיו בכיתה ה' בגימנסיה עבר לבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין בתל-אביב. מגיל צעיר היה חבר ומדריך ב"הגנה" ברחובות. כשסיים את חוק לימודיו התגייס לנוטרות ואחר-כך עבר לצבא. שירת בחטיבת "גבעתי", היה מפקד-כיתה אהוב על פקודיו, דאג להם ועודדם בימי הקרבות. יחסו הלבבי לא הפריע בעדו למלא את תפקידיו בשלמות. בקרבות ובפעולות סיור וחבלה גילה אומץ-לב ויכולת ביצוע, ומילא תפקידי מפקד מחלקה. בליל 3.1.1949-2 כבשה פלוגתו משלטים החולשים על רמת הכובש. עם בוקר פתח האויב בהתקפת-נגד עזה, אך נהדף. בקרב זה נפצע מפקד הפלוגה ובצלאל קיבל את הפיקוד עד שנפצע גם הוא. נפטר מפצעיו ביום ה' בטבת תש"ט (6.1.1949), הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות.