לימואי, אברהם (אבי)
בן רוחמה וציון. נולד בירושלים ביום ט"ז בחשוון תשל"ח (28.10.1977), בן זקונים להוריו, ונקרא אברהם על שם שני סביו. את חינוכו היסודי קיבל בבית-הספר ע"ש אוולינה דה רוטשילד, ומשם עבר לבית-הספר התיכון הדתי 'הימלפרב', למגמת קולנוע ותקשורת, שם למד והתפתח בתחום האהוב עליו – קולנוע. אבי אהב לראות סרטים, וגם לצלם, לערוך ולכתוב תסריטים. אהבתו לצילום ולנופים נותרה מונצחת במצלמת הווידאו שלו. בגיל 14 טייל בארצות-הברית והתרשם מעולמו של 'דיסני' ובמיוחד מתעשיית הסרטים שם. בהיותו תלמיד בבית-הספר היסודי הצטרף לתנועת הנוער 'בני עקיבא' ובגיל התיכון הפך מחניך למדריך. חניכי שבט הרא"ה (לימים אמונה) שהדריך זוכרים את אבי כמדריך סמכותי ואחראי, חייכן שידע גם להצחיק, פתוח ורגיש, שפיתח גישה אישית לכל חניך וחניך על תכונותיו ואופיו הייחודים לו. הוא ידע ליצור קשר גם עם החריגים באוכלוסיית החניכים. כמדריך חובב טבע וטיולים, נהג אבי להעביר פעולות בוואדי הסמוך לסניף התנועה ולערוך טיולים רבים ובזכות תכונותיו אלה היה נערץ על חניכיו. לאחר נפילתו של אבי, הקימה משפחתו באזור הוואדי מצפה ופינת ישיבה לזיכרו. אבי הכיר את הארץ היטב 'דרך הרגליים' בטיולים שערך כשהוא מגלה בכל פעם מסלול טיולים חדש. הוא אהב במיוחד את המדבר. אבי הפגין את כישרונותיו היצירתיים בבניית דגמים ובציורים ואיורים שצייר, אשר המחישו את הראייה ותפיסת המרחב התלת-ממדית שניחן בהן ושאיפיינו את השקט הפנימי שלו. ציורים ואיורים אלה קישטו לא אחת את עלוני תנועת הנוער ומחברותיו. במחברת ציורים שהשאיר אחריו תיאר אבי בציורים ובאיורים מצבים מחיי החיילים הקרביים: חיילים בפעולות מבצעיות, היתקלויות, מארבים וסיטואציות לחימה למיניהן. בספר שהוציאה המשפחה לזיכרו, מנציחים איורים אלה את זיכרו של אבי. בזמן שנותר בין סיום לימודיו בתיכון לבין גיוסו לצה"ל, למד אבי במכינה הקדם-צבאית ביתיר, באזור מדברי ובנוף קדומים בראשיתי שאבי מאוד אהב. במרס 1996, לאחר ארבע חודשי מכינה, התגייס אבי לצה"ל, לפלס"ר. הוא סיים את הטירונות בסיירת 'אגוז'. לאחר חצי שנה בסיירת עבר אבי קורס מ"כים ושובץ בהדרכת טירונים. גם כאן הפגין אבי את כישורי ההדרכה שלו ויצר קשר חם עם חייליו. עם סיום מסלול ההדרכה ביקש אבי לתרום באופן פעיל יותר ועבר לפלוגה המסייעת על-מנת לשרת שירות קרבי יותר בלבנון. ביום ג' בסיוון תשנ"ח (27.5.1998) יצא אבי עם כוח לוחמים למארב בלבנון. ליד הכפר חולה הופעלו כנגד הכוח מטעני צד אחדים, אבי נפגע ממטען ונהרג במקום. בן עשרים-ואחת היה בנופלו. הותיר אחריו הורים, ארבע אחיות, אורה, עדנה, שלומית ותמר, ואח, רוני. אבי הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל, בעיר ירושלים שכה אהב. במכתב תנחומים שכתב מפקדו למשפחה נאמר: "… אברהם, זיכרו לברכה, נפל חלל בלחימה על ביטחון צפון מדינת ישראל ותושביה. אברהם שירת כלוחם בגדוד 'גדעון' של חטיבת 'גולני' שבפיקוד צפון, ותואר על-ידי מפקדיו כחייל משכמו ומעלה, שהפגין רצינות רבה בעת מילוי תפקידו. אברהם סייע לסובבים אותו בכל עת, בלט בחיוכו ובצניעותו והיה אהוד ומקובל על מפקדיו וחבריו כאחד." (דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)
