ליכט, מרדכי (מאטק)

בן אסתר וצבי. נולד בשנת 1907 בעיר פלוצק שבפולין. הוא גדל בבית אמיד ובו קיבל חינוך יהודי-שרשי וציוני. בגיל צעיר נכנס ל"החלוץ", הפסיק לימודיו בגימנסיה ורכש מקצוע כהכנה לעלייה לארץ-ישראל. בשנת 1925 עלה לארץ ובה פנה מיד לחיי חקלאות. הוא הקים עם חברים בני עירו את קבוצת "אחדות עבודה" בראשון-לציון בשם "משק". קבוצה זו לא האריכה ימים ולאחר התפוררותה עבד בסלילת כבישים, בקידוח בארות, במפעל החשמל בנהריים ובנמל חיפה. ואולם, מעולם לא זנח את משאת נפשו להתערות בחקלאות וכשקמה "התיישבות האלף" הצטרף עם חבריו מפלוצק לאגודה שהקימו המתיישבים ובשנת 1933 השתקע במושב עין ורד שבשרון. כאן התגלה כאיש המעשה, היזמה והכושר הארגוני. בקרב חבריו נודע גם בטוב לבו ובנכונותו לסייע לנזקקים. ביום ו' בתמוז תרצ"ח (5.7.1938) בדרכו לעבודה עם שלושה מחבריו בפרדס יכין שליד המושב הותקפו ביריות מן המארב על-ידי אנשי-כנופיה ערביים. מרדכי וחברו אבא שרייר נהרגו במקום ואילו שרגא אורבוך ואריה כהן נפצעו פצעי מוות. מרדכי הובא למנוחת עולמים עם שלושת חבריו בקבר אחים בבית-העלמין הגושי בתל-מונד. הניח אשה ושני בנים.