ליכט, אברהם (פרדו)
בן חיה ושרגא-אליעזר, נולד ביום ו' בתמוז תרפ"ו (18.6.1926) בעיר ברין, צ'כיה, להורים אמידים. בית הוריו היה בית ועד ואכסניה לכל יהודי בעל הכרה לאומית. בשנת 1939, אחרי כיבוש צ'כוסלובקיה על-ידי הגרמנים, נשלח לארץ ביחד עם אחיו, שהיה סטודנט באוניברסיטה בירושלים. אברהם למד בבית-הספר החקלאי בפרדס חנה, אך עם גיוס הנוער הלומד הפסיק את לימודיו והתגייס בשנת 1943 לפלמ"ח. הוא השתתף בקורסים והיה מדריך באימונים, חביב על החברה והרוח החיה בה. בכיסו היה תמיד דרכון נאצי ונוהג היה להראות ולומר בצחוק, כי זו התעודה היחידה המוכיחה כי הוא בחיים (הוריו נספו בשנות השואה). אברהם הצטיין בראייה ברורה ובלתי-משוחדת, בהיגיון ובכוח שכנוע רב. בשנת 1945 עלה עם ארגון "בני פלד" להתיישבות ברמות נפתלי. בראשית מלחמת-העצמאות שפרצה לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, נקרא לפלוגת "בני-פלד" (ששינתה את שמה ל"ארגון ריקאנטי", מיסוד המעלה), ונתמנה מפקד אזור צפת. מיד עם בואו נעשה פופולרי מאוד בקרב יהודי העיר וזכה לחיבה כללית. בחורף 1948 עבר קורס מ"מים, חזר לתפקידו בצפת ונפל ביום שחרור העיר, א' באייר תש"ח (10.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בצפת. מותו הכאיב את לב יודעיו, אבל לא הפתיע אותם, כי ההתנדבות היתה לו לטבע, וחייו לא נחשבו בעיניו כלל.