ליכטר, מרדכי

בן חנה ושמשון, נולד ביום י"ב באייר תרע"ז (4.5.1917) בעיר חמניץ, גרמניה. חונך בבית יהודי אדוק, מיוצאי פולין. חייו בבית- הספר הגרמני שלמד בו השאירו עליו רושם עמוק. האנטישמיות השתוללה ברחוב ובבית-הספר ומרדכי פרש מתנועת-הנוער הגרמנית שבה היה חבר הצטרף ל"מכבי הצעיר", יצא להכשרה ובשנת 1935 עלה לארץ. אחרי עלייתו הצטרף להכשרה בדגניה א', כעבור שנה עבר לבית אלפא, ובשנת 1937 הצטרף לקיבוץ מסילות, ששכן באותו זמן בנס ציונה עד עלותו למקום-התיישבותו הקבוע בעמק בית שאן. מאז היה חבר "הגנה" פעיל, מסור ואחראי. כחבר משק מסילות, היה פעיל בחיל הנוטרים, רב-סמל המדריך במחנה- אימונים בכפר ילדים. בשעות הפנאי אירגן במשקו משחקי ספורט ושקד על החינוך הגופני של הנוער. היה מראשוני המגויסים למערכה בפרוץ מלחמת-העצמאות ושירת בחטיבת "גולני". חברו מספר על פגישה עמו לאחר הניצחון בקרב על טירת צבי, בהיותו מלא סיפוק וגאווה. הוא היה אז אחראי למחלקה בת 35 חיילים. "קיבלו לקח טוב בטירת צבי" – אמר – "יספגו עוד יותר במערכה הקרובה". חיבק את אישתו ובתו, ויצא שוב למערכה. הוא עמד בקרבות בכביש העמק ולחם בגזרות קשות: זרעין, מזאר, צנדלה. בימי חופשתו, בבואו לבלות עם משפחתו במשקו, שעה קלה לפני צאתו לחזית, נפצע בהפצצת המשק על-ידי מטוס אויב ביום כ"ז באייר תש"ח (5.6.1948). עד רגעי חייו האחרונים היה בהכרה מלאה, השתדל להרגיע את כולם, ונפרד בשקט מהחברים שהובילוהו לבית-החולים, ממנו לא חזר עוד. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במסילות. קיבוצו הוציא חוברת לזכרו.