ליטני, יניב
יניב, בן רות ויצחק ז"ל, נולד ביום י' באלול תש"ט (4.9.1949) בפתח תקוה. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם גורדון בפתח-תקוה. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט יד סינגלובסקי" בתל-אביב. עוד כשהיה תלמיד בבית-הספר בלטה אצלו תכונה מיוחדת לו: להציב לעצמו אתגרים קשים ולעמוד בהם. הוא בחר במסלול לימודים ארוך, ברמה גבוהה – מסלול הנדסאים. כאשר היה בן ארבע-עשרה נפטר אביו, אך למרות האסון המשיך יניב בלימודים ואף נעשה רציני ואחראי יותר. הוא סיים את לימודיו בהצלחה והוענקה לו תעודת הנדסאי אלקטרוניקה. עוד קו-אופי היה אצל יניב – התעסקות בתחומים רבים. מנערותו אהב ספורט, בעיקר כדורסל, ושיחק בקבוצת הכדורסל של "מכבי" פתח תקוה, בנבחרת בבית-הספר "אורט" ובנבחרת ארגון הסטודנטים בבאר-שבע. הוא בנה מכשירי-חשמל ואלקטרוניקה וניתנה לו תעודת חובב-רדיו. בתקופה שהיה סטודנט, הקדיש עניין רב למחשבים ובילה חלק ניכר משעות הפנאי שלו בביתן המחשב. תמיד היה אופטימי ועליז. היה לו חוש הומור מיוחד, שלפעמים נחשב בעיני הבריות חריף מדי. אך מי שהכירו היטב ידע, כי מאחורי החזות הזאת מסתתר אדם כן ואמיתי. הוא שאף להפיק מהחיים את מרב ההנאה ועשה זאת בהאזנה למוסיקה, בבילויים ובטיולים בארץ עם חבריו ובפעולות חברתיות שונות. שאיפתו הייתה לטייל בעולם ולהכיר אנשים חדשים, לאחר שישוחרר מצה"ל ויסיים את לימודיו באוניברסיטת באר-שבע. יניב גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1969 והתנדב לקורס טיס. הוא השלים בהצלחה את ההכשרה כטייס קרבי ואחר-כך גם הדריך בבית-הספר לטיסה. הוא היה נלהב לטיסה ונהנה מכל רגע שעשה באוויר. תמיד נהג לספר כיצד הוא נוהג לטוס מעל מקומות שאהב לטייל בהם ברגל וכמה נפלא נראית הארץ מלמעלה. "יניב היה אחת הדמויות הבולטות של מדריך ואדם, אשר ידע מה שרצה", כתב עליו, כעבור זמן, מפקד בית-הספר לטיס. "הייתה בו שובבות, עצמאות רבה, וביטחון בכוחו ובכושרו לרתום עצמו לדברים שחשבם לרציניים". כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, נחפז יניב לטייסת ומיד יצא לגיחות-קרב. ביום השלישי למלחמה חזר מגיחה בחזית הסורית עם מטוס, שזנבו היה שרוף לגמרי – אך נחת בשלום. את הגיחה סיכם בצחוק האופייני לו: "איזה טילים. לא רציני. פוגעים במטוס ולא מפילים אותו…" ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) יצא יניב לגיחה בחזית המצרית, לאחר שהפציר במפקדו שירשה לו לצאת לקרב, בטענה שלא יצא דיו לגיחות-קרב. המשימה שהוטלה עליו הייתה לשבש את מהלכן של שיירות האויב, והוא ביצע אותה בהצלחה. בדרכו חזרה לבסיס, נפגע מטוסו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח תקוה. השאיר אחריו אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.