ליטמן, אריה-יהודה (ליאון)

בן מרים (מרי) ואברהם, נולד ביום כ"ה בסיוון תרפ"ג (9.6.1923) בלונדון, בירת אנגליה. מגיל צעיר התעניין בתעופה. היה ציוני מנעוריו, חבר נלהב בתנועת "הבונים" ושואף להגשמה חלוצית. בשנת 1940, עם סיום לימודיו בבית-ספר תיכון, והוא בן 17 בלבד, הצטרף להכשרה בחווה חקלאית מטעם תנועתו, נעשה לחקלאי וגילה תכונות של מדריך ומארגן. היה ממייסדי קיבוץ-ההכשרה "שמריה" באנגליה, התקשר עם הגרעין שעתיד היה להתיישב במסורה אשר בגליל העליון ושהה בהכשרה 3 שנים. לאחר אותן שלוש שנים הגשים את שאיפתו השנייה – התגייס לחיל-האוויר הבריטי, ושירת בו שלוש שנים נוספות, מאביב 1943 עד אביב 1946, בדרגת סמל-אוויר כשהוא משמש על-פי רוב כאלחוטאי, וכמה פעולות מוצלחות מעל גרמניה נזקפות לזכותו. עם שחרורו חזר לחווה, התכונן לעלייה ולחלוציות של שלום. היה בחור רציני ומחמיר בתביעותיו מהתנועה ומעצמו. היה מחונן בהומור וידע לשמח את החברים. בפרוץ מלחמת-העצמאות הלך לשרת את מולדתו במלחמה ובחודש מאי 1948 הצטרף לחיל-האוויר הישראלי. יהודה-אריה הצטיין בתפקידו עד יום נפילתו, כעבור חמישה חודשים בלבד. ביום כ"ב בתשרי תש"ט (25.10.1948), זזמן קצר לפני חצות, הוא המריא משדה דוב בתל- אביב לעבר סדום עם מטען אספקה. עשר דקות לאחר ההמראה עלה המנוע הימני של מטוסו באש. הוא שינה כיוון, ככל הנראה בניסיון להגיע לעקרון (תל נוף) לנחיתת-חירום. המטוס התפוצץ באוויר בסביבות קבוצת יסודות ליד תל נוף והתרסק על הקרקע. כל אנשי צוות המטוס נספו ויהודה ביניהם. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי ברחובות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת פקד-טיס (סגן) ביום י"א בתמוז תש"י (26.6.1950) הועבר, לפי בקשת חבריו, למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בראש פינה.