ליטבק, מיכאל

בנם-יחידם של ינטה ומרדכי, נולד בשנת 1912 בפולין למשפחה אמידה. קיבל את חינוכו בגימנסיה "תרבות" ברובנה. עוד בשחרותו בחר בדרך החלוצית, הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", הפסיק את לימודיו לפני בחינות-הבגרות והיה בין הראשונים שיצאו להכשרה, לקיבוץ "בחזית" בעיר ראדום, פולין. בפרוץ מלחמת-העולם השנייה, בשנת 1939, הגיע לריכוז "השומר הצעיר" בווילנה מתוך תקווה לעלות משם לארץ, אך תקוותו זו לא נתקיימה. עם הכיבוש הרוסי הועבר לרוסיה וגם שם עברו עליו שנות סבל רבות. עד שנסתיימה המלחמה והוא הגיע לווארשה וזכה להיות שם המדריך הראשון של הקיבוץ שנוסד על חורבות הגיטו על שם לוחמיו. לאחר שעבר לגרמניה היה ממארגני הסמינריון לנוער חלוצי ופיתח פעולה תרבותית מעמיקה בין שומעיו הצעירים. בקיץ 1947 עלה לארץ והצטרף לקיבוץ תל עמל אשר בעמק בית שאן. מיד נקשר לחקלאות. לחברו-בעבודה אמר פעם: "רוצה אני להכיר את המטעים ולהיות חקלאי, להזין עיני מן הצמח ולגלות את נבכי האדמה, זו אם כל חי". היה בין ראשוני המגוייסים של קיבוצו והצטרף למלחמת-העצמאות עוד לפני מלאות שנה לישיבתו בארץ. שירת בחטיבת "גולני", שימש כחובש גדודי והשתתף בכיבוש כאוכב אל- הווא (כוכב הירדן) ונצרת. מיכאל נפל בקרב לרגלי הרי הגלבוע ביום כ"ה בתמוז תש"ח 1.8.1948)) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בתל עמל. השאיר אישה וילד. קיבוצו תל עמל הוציא חוברת לזכרו.