לידני, עזרא

עזרא, בן מזל ודוד, נולד ביום ט,ז באדר ב' תשי"ד (21.3.1954) בראש העין ולמד בבית-הספר "בית יעקב" שבשכונת מגוריו. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים, עבר ללמוד בישיבה התיכונית "נחלת ראובן" בפתח תקוה. את בחינות הבגרות עבר בבית-הספר "אבוקה" בפתח תקוה. "הוא היה יושב מולי, בשורה הראשונה, וקולט בצימאון דברי תורה ומוסר", סיפר מורו של עזרא בישיבה התיכונית. "הייתה בו חיונית מיוחדת ודברי מחנכיו חדרו עמוק בנפשו הרגישה. חמימות ושמחה היו תכונות היסוד של עזרא ובזכותן התחבב על כל ידידיו. חלק ניכר משקידתו והתנהגותו המנומסת נבע מרצונו לשמח את לב הוריו. די היה להזכיר לעזרא שהוריו חרדים להתפתחותו והתקדמותו, כדי שיתמלא מחדש במרץ-לימודים". עם התקרב מועד גיוסו לצה"ל, ניסו הוריו לשכנעו לשרת ביחידה לא-קרבית, קרוב לבית. אולם עזרא עמל לשכנעם בדיוק ההיפך. הוא רצה בכל מאודו לשרת בצנחנים ולבסוף שכנע את הוריו בצדקתו. "לכל אדם יש אורך חיים מוקצב", נהג לומר. "לכן לא חשוב אם ישאר ליד סינור-אמא, או ישרת בצבא ביחידה קרבית…" עזרא גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1972 ולאחר שסיים את אימוני הטירונות. הגשים את אחת משאיפותיו הגדולות, כשהשלים בהצלחה קורס צניחה. בתקופה הקצרה ששירת בצה"ל, פחות משנה, נשאר עזרא אותו נער חייכני, מנומס וטוב לב. כל חופשה שקיבל, הקדיש לבילוי משפחתי עם הוריו ושתי אחיותיו. מדי הגיעו הביתה, נהג לפשוט את המדים וללבוש בגדים אזרחיים. "אני לא רוצה שיגידו שאני מנסה לעשות רושם", היה מתרץ בחיוך. "חוץ מזה, המדים נועדו אך ורק למילוי התפקיד, וברגע שאני בבית, אני אזרח רגיל. מן ההגיון הוא שאדם יתאים עצמו תמיד לסביבתו…" במלחמת יום-הכיפורים, היה עזרא בכוח הרגלים הראשון שהגיע לקו החזית בסיני והשתתף בקרבות הבלימה והפריצה העקובים מדם. במהלך קרב שהתחולל ביום כ"ד בתשרי תשל"ד (20.10.1973), נפגע עזרא ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.