ליג’עלם, חיים

בן ילגנש ודוד. נולד ביום י"ח באייר תשמ"ו (27.5.1986) באופקים. אח ליגאל, בתיה ואסתר. חיים למד בבית-הספר היסודי "יבנה" שבפתח תקווה, המשיך לישיבת "בני עקיבא בית שמואל" שבחדרה וסיים את לימודיו בבית-הספר המקיף "שפיה" הסמוך לזיכרון יעקב. חיים היה ילד שופע שמחת חיים, מוקף בחברים, אדם חם ואוהב. תחביבו העיקרי היה כדורגל, והוא שיחק עם חברים באופן קבוע. הוא היווה את עמוד התווך של המשפחה, והיה בעבורם מקור השמחה והאור. חיים התגייס לצה"ל במחצית חודש דצמבר 2004 ושירת בחיל כללי בחטיבה המרחבית אפרים. בסופי השבוע עבד כמאבטח בקניון וסייע לפרנסת המשפחה. ביום ט"ו בתמוז תשס"ז (30.6.2007) נפל סמל חיים ליג'עלם בעת שירותו והוא בן עשרים ואחת. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי "סגולה" בפתח תקווה. הותיר הורים, אח ושתי אחיות. מכתבי הפרדה שנכתבו לאחר נפילתו מביעים את הכאב הגדול על אובדן בן אהוב וחבר יקר שעם לכתו אבדה השמחה והתקווה. כתבו האחים: "חיים… 30.6.2007, זהו תאריך שייחרט בזיכרוני עד סוף חיי כי שום דבר כבר לא יהיה אותו הדבר. בתאריך הזה החליט אלוהים לקחת אותך מן העולם הזה ולהיות לצדו בגן עדן עם שאר המלאכים. אתה בטח מסתכל עלינו מלמעלה, דואג ומגונן עלינו כמו שהיית כאן. השארת את אימא, את המשפחה ואת כל החברים שלך עם הזיכרון שלך חקוק בנו. אנחנו יודעים ששם אתה לא תהיה לבד, אחינו היקר. לא נשכח אותך ואת החיוך שלך שתמיד שימח וכבש את לבנו. בחור יפה עם שמחת חיים אשר בכל מקום שבו נכח האיר את המקום. בחור חברותי שאהב את כולם וכולם אהבו אותו. רק אתמול היית בגן ילדים, והיום חייל אשר משרת את ארצו בגאווה. היית ותמיד תישאר אחינו הקטן, זה שהיינו צריכים להשגיח עליו ולדאוג לו. להיזכר בחיוך שלך זה כמו להסתכל ישר לתוך השמש, חיוך מסנוור שתמיד יישאר. חיים, מלאך היית ומלאך תישאר בלבם של כל האוהבים אותך. אתה תמשיך להיות חלק בחיינו גם אחרי מותך". כתב רב-סרן מאהר גאנם: "חיים, כבר שנולדת העניקו לך הוריך שם מיוחד – חיים. שם שונה, שם לא נפוץ, שם האומר לחיות את הזמן, למצות אותו, אך זמנך היה קצר, קצר מאוד. אני כותב היום מכתב הספד במקום מכתב ברכה על שחרורך מצה"ל בעוד כארבעה חודשים, האין זה נורא? חייך היו מעניינים ומרתקים, עשירים בחברים ומכירים. עשית הכול ומהר, כאילו ידעת שיש להספיק ולנצל כל רגע כי הזמן קצר, קצר מאוד. היית חייל שקט עם חיוך שובב ואהבה רבה. ידעת בדיוק מה אתה רוצה. כן, ידעת מה אתה רוצה! רק לפני כשבועיים ישבנו ודיברנו על רישיון הנהיגה שאתה מעוניין לעשות, על המשפחה שאתה מאוד אוהב ועל השירות הצבאי שהתעקשת לסיים אותו בעוד ארבעה חודשים בביטחון ובתעוזה. חיים, אני רוצה להודות לך על הזמן שהיינו יחד, על זה שפשוט היית אתה, אותו ילד חמוד, חייכן, שקט, שנותן הכול בשביל חבר ומשיג כל דבר שאתה צריך. עושה הכול בצורה יסודית כל כך ולא מספיק עד שהכול לשביעות רצונך. בטוח אני שלמדתי ממך הרבה דברים: איך להיות אדם שקט, חייכן, חרוץ ואספן חברים. נדמה תמיד כשמדברים על מי שאיננו שאומרים אותם הדברים – כמה יפה היה, כמה טוב ואיזה חבר, אבל באמת היית כזה ואת מה שנתת לנו אף אחד לא יכול לקחת מאתנו. השארת אותנו לשמור על משפחתך ואנחנו מבטיחים לנסות להיות חזקים בשבילך. חיים, תמיד תישאר אתנו, יהיה זכרך ברוך"