ליבר, קאופמן-אלכסנדר

בן חנה-שרה והרץ. נולד בניסן תרע"ג (אפריל 1913) בקרוסנו שבפולין (גאליציה). בעודו תינוק נתייתם מאביו. כשהיה כבן שנה פרצה מלחמת העולם הראשונה ואז הצטרפו הוא, אמו ואחיו אל סבא וסבתא לנדודיהם בממלכה האוסטרו-הונגרית. הם מצאו מחסה בהונגריה עד יעבור זעם. למרות הסבל שליווה את ילדותו היה אלכס, כפי שכונה במשפחתו, ילד עליז, קל להתרועע ומהיר תפיסה. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בפולין ואת לימודיו התיכוניים המשיך בגרמניה ונודע כתלמיד מצטיין. כשנישאה אמו בשנית עבר לגור בבית סבו ועבד בבית-חרושת לגומי בפולין. באותו זמן הצטרף לארגון הנוער בית"ר ובמרוצת הזמן פעל בו כמדריך. ב-1936 עלה לארץ-ישראל והצטרף אל שאר בני משפחתו שהתגוררו ועבדו במפעל בצפון ים-המלח. אלכס מצא עבודה במפעל שבדרום. בשעותיו הפנויות מעבודה קנה, בכוחות עצמו, שליטה בעברית ובערבית ספרותית ומדוברת. אחותו מספרת על אותה תקופה: "מדי שלושה שבועות היה בא לחופשה ממושכת ואלה היו הימים היפים בחיינו. אלכס קירב אותנו לעולם המוסיקה והתיאטרון, לקח אותנו לסיורים ולמסעות בארץ והשפיע עלינו עליצות ושמחת חיים ואהבת הארץ ונופיה". בשנת 1941 התגייס, בהתאם לקריאת המוסדות הלאומיים, לצבא הבריטי, ליחידת התובלה 462 העברית שהיתה חלק ממערך ההגנה על אל-עלמיין. ב-28.4.1943 הפליג עם חבריו ליחידה על סיפון ה"ארינפורה" מנמל אלכסנדריה של מצרים ליעדה הראשון מאלטה כדי להשתתף בפלישת בעלות הברית לסיציליה. בכ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) לפנות ערב הפציץ להק מפציצים גרמניים את שיירת האניות שה"ארינפורה" היתה בראשה. האנייה ספגה שתי פגיעות ישירות וכעבור ארבע דקות שקעה במים. מאה וארבעים מהחיילים הארץ-ישראליים שהיו על סיפונה טבעו, ביניהם גם אלכס. בן 30 היה בנפלו. הניח אם, אח, ושתי אחיות. בהר הרצל בירושלים הוקמה אנדרטה לזכר חיילי היחידה שירדו למצולות ים. האנדרטה דמויית אנייה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנעדרים.  החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.