ליברמן, אברהם-יצחק

בן חוה ובנימין, נולד בשנת 1912 בעיר הומל, רוסיה, ולמד בילדותו ב"חדר". בהיותו צעיר לימים עלה עם הוריו לארץ ומצא מיד את מקומו בשורות ה"הגנה". בשעת צרה ליישוב היה נחלץ לכל מקום שנקרא אליו. בפרוץ מלחמת-העולם השנייה התגייס לחיל-האוויר הבריטי ושירת בו שש שנים וחצי. למד מכונאות ועלה לדרגת קורפורל (רב- טוראי). בהיותו בצבא כתב יומן ושירים, בהם תוארו חיי החייל, הגעגועים למולדת ולמשפחתו בארץ נכר. עם שחרורו מהצבא החל לעבוד כנהג במשרד להובלת משאות בפתח תקווה. הצטיין במסירות ובאחריות לעבודה ולא היסס לצאת למקומות סכנה, אם כי היה כבר בעל לאישה ואב לשלוש בנות. לעתים קרובות הגיע עם מכוניתו למקומות מבודדים ומסוכנים. ביום א' בטבת תש"ח (14.12.1947) יצאה מפתח תקווה שיירה בת 7 מכוניות ובה 48 אנשי תגבורת לבן שמן. כדי להפתיע, נסעה השיירה לא בדרך הרגילה, אלא דרך מגדל צדק ובית- נבאללה. השיירה הצליחה להתקדם למרות אש שנורתה עליה ממספר מקומות ותקלות שאירעו לכלי הרכב. בהגיעה למחנות הצבא בבית-נבאללה נפתחה עליה אש כבדה על-ידי יחידה של הלגיון הערבי שהיתה במקום. בקרב זה נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות בפתח תקווה.