ליבוביץ, עמית

בן דינה ויעקב. נולד ביום י"ג בשבט תשל"ד (5.2.1974) ברחובות. בן זקונים להוריו. גדל והתחנך בעיר הולדתו עד מלאת לו שבע שנים. לאחר-מכן העתיקה המשפחה את מקום מגוריה למושב כפר בילו ועמית החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'בית-אור' במושב הסמוך קידרון. בתום לימודיו היסודיים המשיך בלימודים תיכוניים בבית-הספר התיכון-המקיף ע"ש ברנר בקיבוץ גבעת ברנר. הוא סיים את לימודיו בהצלחה והגיש עבודת-גמר בנושא 'קורות אניית הגירוש פאטריה'. מורתו מתקופת לימודיו בגבעת ברנר מתארת אותו כנער שהיה בו טוב רב, כוח לתת ולקבל הערכה ואהבה, והיכולת להקשיב ולספוג. את עיתות הפנאי הקדיש לקריאת ספרים והצטיין ביכולת ביטוי ייחודית. עמית היה נער רחב אופקים, שוחר תרבות וחובב אמנות, שנהנה מהאזנה למוזיקה ומצפייה בהצגות תיאטרון, אולם תחום התעניינותו העיקרי היה תולדות עם ישראל בדורות האחרונים. עמית גויס לשירות חובה בצה"ל בראשית אוגוסט 1992. הוא יועד לשרת בשייטת בחיל הים, אולם שיבוץ זה לא עלה יפה. לאחר הטירונות נשלח לקורס חובשים קרביים, אך במהלך הקורס עבר לחיל הקשר, שם בחר להתמחות כצפ"ר ועבר קורס בבית-הספר הארצי לקשר, אלקטרוניקה ומחשבים. עמית נפל בעת שירותו ביום כ"ה בכסלו תשנ"ג (20.12.1992) והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי ברחובות. הניח הורים, אח ואחות – אברהם וזיוה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה כי שיבוצו של עמית בקורס האיכותי של חיל הקשר מהווה הוכחה לכושרו האישי הגבוה. המשפחה הקימה מועדון בכפר ביל"ו, המוקדש לפעילות חברתית, להנצחת זכרו של עמית.