ליבוביץ, מנשה

בן רייזל וראובן. מנשה נולד בעיירה רוזבדוב שבפולין בט"ז באדר תר"פ (6.3.1920). הוא גדל בפולין. בימי מלחמת העולם השנייה ברח ביחד עם חלק ממשפחתו לרוסיה ושהה בסיביר. במהלך תקופה קשה זו של נדודים איבד מנשה את הוריו, שתיים מאחיותיו ואח אחד, וטיפל באחיו הצעיר במסירות רבה. בשנת 1947 עלה מנשה לארץ, ובשנת 1948 הוא התגייס לצבא ונלחם במלחמת העצמאות. ב-1951 התחתן מנשה עם גיטלה עמלה. הם התגוררו בירושלים, ונולדו להם שני ילדים: רבקה (1952) וישראל (1957). מנשה היה אב ובעל מסור, שאהב את משפחתו אהבה עזה והקדיש לה את חייו. למרות המחסור הכלכלי גדלו ילדיו בתחושה שלא חסר להם דבר. הוא לא חסך בצורכי לימוד, דאג לחינוך הטוב ביותר לילדיו ואף עודד אותם ברגעי משבר. מנשה תמך במשפחתו המורחבת, התנדב תמיד לעזור לחבריו ולקהילה בבית הכנסת. היה לו כישרון למלאכת כפיים, הוא תיקן ושיפץ במו ידיו כל דבר בביתו ולא נזקק אף פעם לבעלי מלאכה. היה למנשה אוסף מטבעות ובולים גדול מאוד, וגם את אלבומי הבולים שלו יצר במו ידיו. ב-1955 התגייס מנשה למשטרת ישראל. במלחמות סיני וששת הימים הוא עבר למשמר הגבול, על מנת לשרת בחזית. ביום כ"ו בטבת תשל"ה (9.1.1975) נפל רב-סמל מנשה בעת שירותו. בן חמישים וחמש בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים. הותיר אישה, בן ובת.