ליבוביץ, יוסף (פוקו, יוסקה פקומוקו)

בן תרצה ומשה, נולד ביום כ' בתמוז תרפ"ו (4.7.1926) בתל-אביב. למד בבית-ספר יסודי ואחר-כך עבד כמסגר-מלחים. כחבר ותיק ואחראי ב"הגנה" הוצב לשמירה באחד הבנקים. יחסו לחיים היה אופטימי והוא ביטל מראש קשיים והתלבטויות. היה שוחר צדק. חבר טוב לחבריו, עליז, מלא חיים, ולבו פתוח לצרת חבר. בהיותו חסון וחזק ידע לעמוד לצד החלש ולהפריד בין נצים. יוסף הירבה לעסוק בספורט ואת זמנו הפנוי היה מבלה על חוף הים במשחקי התעמלות ושחייה ועוזר למציל בהצלת טובעים. בפשטותו היתה מזוגה הנכונות להקריב הכל למען הארץ וביטחונה. היה חבר פעיל ונלהב באיגוד למען תוצרת הארץ. כשפרצה מלחמת-העצמאות התנדב לשירות מיד וללא פקפוק לצבא וצורף לאחת הפלוגות של הפלמ"ח עם אנשי קבוצת "שיפור הים". שירת כחבלן בפלוגת חבלנים בחטיבת "אלכסנדרוני". כחבלן נפל בקרב לשחרור חיפה, בלכתו לנקום נקמת חברו, ביום ט' בניסן תש"ח (18.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.