ליבוביץ, דויד

בן חנה ורפאל, נולד בחודש מרס 1911 בעיר בעזערעני, ליטא. למד בבית-ספר יסודי של "תרבות" ואחר-כך למד מאביו את מקצוע התפרות ועבד בו. מגיל 13 היה חבר ב"מכבי" ועסק בהתעמלות, כדורגל ושחמט. את אימונו הצבאי קיבל בצבא הליטאי. מגיל 20 היה חבר פעיל ב"החלוץ". דויד עלה ארצה בשנת 1934 והצטרף לקיבוץ גבעת ברנר. משלא יכול להסתגל לחיי הקיבוץ עזבו והיה פועל שכיר ברחובות. עבד בבניין, בכבישים ועוד, ושם הצטרף ל"הגנה". במאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט היה פעיל בשמירה ובאימונים, תקופה מסוימת כנוטר, והצטיין בקרב עם כנופיה בפרדסים שליד קובייבה. בשנים 1941-1945 שוב שירת כנוטר בווילהלמה, גן יבנה ושדה התעופה תל נוף. בינתיים נשא אישה ונולד לו בנו-בכורו. אחרי מלחמת-העולם חזר לעבודות בניין ולמד טפסנות. במלחמת-העצמאות התייצב לשירות קרבי בחטיבת "גבעתי". נפל בתאונת-דרכים בין רחובות לתל-אביב ביום י"ג בסיוון תש"ח (20.6.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות ברחובות. חודשים מספר אחרי מותו נולד בנו השני, שנקרא על שמו, דויד.