ליבוביץ, אמנון

בן יוכבד (לבית אושרוב) ושלמה, נולד ביום י' בכסלו תרצ"א (30.11.1930) בראשון לציון. לאחר שסיים בהצטיינות את בית- הספר היסודי, קיבל מלגה וסיים את המחלקה למסגרות מיכנית בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין. היה פעיל בגדנ"ע וב"נוער העובד" כמדריך קבוצה. עורך עיתון חי בלילות שבת, מדקלם דברי ספרות (הירבה לקרוא בשעות הפנאי), ניגן בכלים שונים מתוך חוש מוסיקלי טבעי, בלי לימוד שיטתי, וקירות המועדון כוסו בציוריו. אחרי שסיים את בית-הספר המקצועי הצטיין בעבודתו בבית- חרושת ואחר-כך הצטרף להכשרה מגויסת של תנועתו בקבוצת "ארז", שחנתה בכנרת, וצורף עם כל הגרעין לאחד מגדודי הפלמ"ח ושירת בו כאלחוטן. בשיחה במועדון התנועה על השאלה, אם יש חיים שכדאי למות למענם, השיב בחיוב מוחלט, כי אכן ישנם חיים כאלה, שאלמלא כן אין טעם לכל מאבק. ואת השקפתו זאת אישר בהשתתפותו במלחמת-העצמאות – מהגנת כפר סולד ועד לשחרור צפת, מפיצוץ גשר הליטני ועד לכיבוש מלכיה ונבי-יושע. אמנון המשיך להילחם בדרך לירושלים ובכיבוש רמלה ולוד. הוא נפל למשכב מקדחת-המערות, שחזרה אליו תשע פעמים, וכשהבריא במקצת ביקש לשולחו אל גדודו, שהועבר לנגב. גדודו ביצע את המהלך הפותח של מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב – תפיסת משלטי טריז בית חנון בליל 15-16 באוקטובר 1948. מהלך זה נועד לנתק את הכוחות המצריים שמצפון לעזה ולהטעותם באשר לגזרת המאמץ העיקרי. המצרים תקפו את משלטי הטריז בעוצמה רבה ובקרב זה נפל, ביום י"ח בתשרי תש"ט (20.10.1948). נקבר בבית-הקברות בדורות. לזכרו הוקדשו דפים בספר "ארזים שגודעו…" ביום ה' בטבת תשי"ב (3.1.1952) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראשון לציון.