ליאור, אורן

בן אורה ויעקב. נולד ביום כ"ג באב תשכ"ה (21.8.1965) בקיבוץ מעברות. בן שני להוריו, אח לגיא, עופר ועומר. בילדותו עזבה משפחתו את הקיבוץ ועברה להתגורר בכפר סבא. את לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר ע"ש ברנר ואת חטיבת-הביניים סיים בבית-הספר ע"ש שרת בכפר סבא. את לימודיו התיכוניים עשה בבית-הספר החקלאי בפרדס חנה. הוא היה חבר בחוג נוער של החברה להגנת הטבע בבית-ספר שדה עין גדי ובמסגרת זו טייל והכיר את מדבר יהודה ונופיו ולמד לאהוב את נופי הארץ ואת הטיולים באזוריה השונים, מאז ועד לנפילתו, שקטעה קשר זה. אורן גדל בבית חם ואוהב, במשפחה צנועה המסתפקת במה שיש ועבודת כפיים היתה ערך חשוב לגביהם. ערכים כאלה ספג בבית. אורן היה עלם זקוף ויפה תואר, שאהב מוזיקה קלאסית ושירים עממיים שהדגש בהם היה המסר המילולי בנושאי חופש, האדם הקטן והטבע. אהב לצלם נופים, ילדים, חיות וכיו"ב. בנובמבר 1983 גויס לצה"ל והוצב לשרת בתותחנים. בטירונות התבלט ביחסו הרציני אל השירות, בכושרו הגופני המעולה וחשוב מכול, בהיותו 'בן-אדם' ברמה גבוהה, בחברות, בעזרה לזולת ובאינטליגנציה הגבוהה שלו. לאורך כל השירות היתה לאורן דרך הסתכלות מאוד מיוחדת ואינדיווידואלית על החיים, שלא הושפעה מדעותיהם של אחרים. אורן סיים קורס מפקדים בהצטיינות. במהלך הקורס התבלט רבות בשאלת זכותו לפקד על אנשים אחרים, שאלה שהטרידה אותו גם כשהלך לקורס קצינים. שאלת חופש האדם היתה בעיניו ערך עליון והוא לא רצה להיות שותף בנתינת פקודות המשפיעות לחיים ולמוות על אנשים אחרים. סיבות אלה היוו עילה לעזיבתו את קורס הקצינים שבועיים לפני סיומו, למרות לחצם של מדריכי הקורס והקצינים הבכירים ביותר בחיל. הוריו מעידים, שהמשך שירותו לא היה קל בשל היותו סרבן קצונה, והחיל באותה תקופה לא סלח לסרבנים כאלה אבל את המשך שירותו עבר בהבנה ובהשלמה. שירותו הקצר במילואים העמיד שוב את שאלת קורס הקצינים והפעם הצליחו מפקדיו החדשים לשכנעו שישמש כקצין בגדוד והוא אף הסכים לעבור שוב את קורס הקצינים ולסיימו, דבר שלא זכה לממש. את שירות המילואים האחרון שלו עשה בגזרת חצבה שבערבה. ביום י"א באדר ב' תשמ"ט (17.3.1989) נפל אורן כמפקד סיור בקרב עם מחבלים שארבו בין חצבה לעין יהב. אורן התייצב יחידי מול המחבלים ורק עמידתו ולחימתו מנעו את חיסול החיילים שהיו בסיור. אורן הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בכפר סבא. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים. מכתבי תנחומים למשפחה השכולה כתבו מפקדו בחיל, ראש עיריית כפר סבא ושר הביטחון. מפקדו כתב: "נפילתו של אורן בקרב עם המחבלים קטעה את תוכניותיו. כל אנשי מושב חצבה מכירים תודה לסיור שהצליח למנוע את חדירת המחבלים ליישוב. אנשי הגדוד שאבו עידוד מחוזקה של המשפחה לנוכח הבשורה המרה. קשה להשלים, ומקווים שיחד בכוחות משותפים נמצא ניחומים." ראש עיריית כפר סבא כתב: "… חיים צעירים, יפים ומלאי תקוות נקטעו באמצע. אורן היה נער ישראלי טיפוסי, אשר גדל לתפארת. הוא היה סמל לארץ-ישראל היפה. בעל מודעות גבוהה ומעורבות לנעשה בארץ. רגיש, אהוד על חבריו הרבים ולוחם צדק חברתי. דרך חייו הצנועים, בהם היו שזורים מסירות למשפחה, כיבוד אב ואם, דבקות במטרה ובערכים, טוהר ותום, על כל אלה צריך הדור הצעיר להמשיך ולהתחנך…" שר הביטחון הביע את השתתפותו בצער המשפחה וכתב: "אורן היה מהעילית שבחיילים, התבלט כמפקד וכחייל בעל שיעור קומה והוסיף לביטחונם של פקודיו". אלוף פיקוד הדרום העניק למשפחתו של אורן תעודת הוקרה ביום העצמאות תשמ"ט.