לחר, יעקב-דוד

בן יונה ומרדכי, נולד ביום 1.1.1899 בווארשה, בירת פולין (אז – רוסיה). למד בבית-ספר יסודי. והתמחה בנגרות. בימי מלחמת רוסיה-פולין בשנת 1919 שירת בצבא ועלה ארצה בשנת 1924. כעבור שנה חזר לגולה להביא ארצה את כל המשפחה, הורים ואחים, והתעכב שם עד שנת 1933. עלייתו השנייה היתה "בלתי- לגלית" ובדרכו עבר את ארצות דרום-מזרח אירופה ודרך תורכיה וסוריה הגיע לארץ. עבד כל השנים בנגרות. עד שנת 1947 התגורר עם משפחתו בחולון, ומאותה שנה עד שהתגייס לצבא ישב בחוסמאסה שליד יאזור, ולמרות התנאים הקשים סירב לעזוב את המקום. למלחמת-העצמאות התנדב כאחד הוותיקים – והוא בן 49 – במאי 1948 ועמד על כך שיצורף ליחידה קרבית. כחייל בחטיבת "גבעתי" השתתף בהתקפת-נגד לשם כיבוש ניצנים, שבוע אחרי שנפלה בידי האויב, ובקרב על עיבדיס ולחם במבצע "יואב" ובכיבוש משלטי חוליקאת. ההשתתף בהתקפה על משלטי "דרך בורמה" המצרית, במגמה להדק את המצור על "כיס פלוג'ה". נפל בהסתערות על משלט 7, ביום א' בחשוון תש"ט (3.11.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג. הניח אחריו אישה ושני ילדים.